משרד התמ"ת: ניתן להגיע כבר השנה לצמיחה של 3.7%

בתנאי שגדר ההפרדה תושלם השנה והורדת המיסים תוקדם מיולי למאי ; אולמרט: לנושא ההתנתקות יש היבט כלכלי לא מבוטל שבכוחו להאיץ את הצמיחה במשק הישראלי

כבר השנה ניתן להגיע לשיעור צמיחה גבוה של 3.7% במשק ושל 5.6% בסקטור עסקי, בתנאי שההוצאה הצבורית על בניית גדר הפרדה תוקדם, ובמקביל הצריכה הפרטית תואץ ע"י הקדמת המיסים שתוכננה מיולי למאי השנה צופים מתחזית מקרו-כלכלית מעודכנת של כלכלני מינהל תכנון וכלכלה בתמ"ת .

מ"מ רה"מ ושר התמ"ת והתקשורת אהוד אולמרט אמר כי להשלמה מהירה של גדר ההפרדה, פרט להיבט המדיני-בטחוני החשוב לכשעצמו הקשור לנושא ההינתקות, "יש היבט כלכלי לא מבוטל שבכוחו להאיץ את הצמיחה במשק הישראלי".

סמנכ"ל לתכנון וכלכלה בתמ"ת מוטי איש-שלום אומר כי "השנה בניגוד לשנה שעברה לקטר היצוא מצטרף קרון הצריכה הפרטית, לכן חשוב מאוד לנצל את המומנטום החיובי, להקדים את הורדת המסים לבעלי השכר הנמוך באופן מיידי. כשהאוצר רוצה הוא מסוגל להעביר את החקיקה הנדרשת בקצב סילוני – אין צורך לחכות לקיץ".

הנחות היסוד המהוות בסיס לתחזיתם של כלכלני מינהל תכנון וכלכלה הם: המשך הרגיעה הבטחונית היחסית וצמיחת המשק האמריקאי.


הנחות רקע מקרו כלכליות (%)


מרכיבי תחזית הצמיחה ל - 2004 (%)


סמנכ"ל לתכנון וכלכלה בתמ"ת מוטי איש-שלום מציין כי השלמת גדר ההפרדה עוד השנה, משמעותה הקדמת הוצאה של 1.5 מיליארד ש"ח שתוכננה ל – 2005 , וכן כ – 1.5 מיליארד נוספים לסגירת שני הגושים ואיזור י-ם שלא תוקצבו באופן מלא. מדובר בגידול בהוצאה הצבורית של 2% שמשמעותה לאחר ניכוי תשומות יבוא חלקיות כגון: מלט וברזל, תוספת של כ – 0.5%-0.4 בתמ"ג עוד השנה.

עוד מוסיף איש-שלום כי הקדמת הורדת מיסוי לעובדים המשתכרים שכר נמוך עשויה להוסיף לתמ"ג כ – 0.2-0.3% זאת לאחר ניכוי הגידול ביבוא מוצרים מוגמרים ותשומות יבוא לייצור מקומי - מרכיב היבוא הישיר והעקיף בצריכה הפרטית הוא כ – 45%. עדיף להקדים את הורדת המסים כפי שהוחלט, מאשר להצהיר על כוונה להורדת מע"מ נוספת ל – 16%. בכלל בנושא מסים עדיף תמיד ביצוע מאשר הצהרות, אחרת עלולים לקבל "אפקט שלילי" כמו במע"מ, כאשר הצרכנים מעדיפים להמתין ברכישת דירות או מכוניות עד שתובהר סופית התמונה.

למרות שעורי הצמיחה, עקב האכילס של המשק הישראלי היה ונשאר רמת האבטלה הגבוהה של לפחות 11% ב – 2004 ו – 10% ב – 2005. המעסיקים לא ימהרו לגייס עובדים ויעדיפו תחילה להגדיל את כמות השעות הנוספות ואת פריון העבודה – תופעה כלל עולמית במשקים המפותחים של צמיחה ללא תוספת משמעותית בתעסוקה. גם התחזית בנושא ההשקעות איננה מרנינה בלשון המעטה – רוב תוספת ההשקעה הגולמית היא טכנית במלאים, שירדו באופן דרסטי בשנה שעברה ואילו בנכסים הקבועים בענפי המשק הגידול מינורי – כמו באבטלה, המעסיקים ימתינו עד אשר יהיו בטוחים בצמיחה ברת-קיימא וינצלו תחילה את עודפי היצור הקיימים אמר איש שלום.

השנה ובשנה הבאה הן הגרעון הממשלתי והן האינפלציה לא יצאו מכלל שליטה - למרות הורדת המסים, סך תקבולי המס יגיעו השנה ל – 154 מיליארד ₪ לעומת 149.6 המופיעים בתקציב, זאת לאור הגמישות למעלה מיחידתית בין הכנסות לצמיחה. ריבית בנק ישראל בסוף השנה הנוכחית תנוע בין 3.9-4.3%, וכך גם ₪ של הדולר בין 4.55 - 4.45 , פועל יוצא של זרימת דולרים צפויה הנובעת מגידול היצוא (כ – 3.5 מליארד $) והן מגידול בהשקעות הזרות(כ- 7 מליארד $), לצערנו רובן ככולן השקעות פיננסיות ולא ריאליות ציין איש-שלום.