משרד התמ"ת ביום עיון בנושא "הצגת מחירים – לאן?"

אולמרט: "מדיניות משרד התמ"ת בתחום הצרכנות הינה שמירת האיזון בין טובת הצרכן והגברת המודעות הצרכנית מחד, לבין שמירה על  עקרון חופש המסחר  ועידוד הסקטור היצרני מאידך"; דינור: " החלטות על מדיניות אינן מתקבלות בואקום של 'דעת קהל' וזו הנוכחית נוטה לצדד בשיטה הקיימת מבלי שהובהרו לה עד תום, חסרונותיה, לעומת הרווח העשוי לצמוח לצרכן כתוצאה משיטה חלופית אם וכאשר תונהג"
 
"מדיניות משרד התמ"ת בתחום הצרכנות הינה שמירת האיזון בין טובת הצרכן והגברת המודעות הצרכנית מחד לבין שמירה על  עקרון חופש המסחר  ועידוד הסקטור היצרני מאידך". כך אמר היום מ"מ רוה"מ ושר  התמ"ת והתקשורת, אהוד אולמרט, ביום העיון שקיים משרדו בנושא "הצגת מחירים – לאן?".
 
השר אולמרט ציין כי הקושי בשמירת  איזון זה בא לידי ביטוי לאחרונה במחלוקת בין ארגוני הצרכנים התומכים בשיטת הצגת המחירים על המוצר לבין היצרנים והמשווקים המבקשים לשנות שיטה זו לטובת שיטות אחרות של הצגת מחירים (כגון: הצגת מחיר על המדף, או על גבי צג אלקטרוני וכיוצא בזה). לדבריו, במחלוקת זו תפקיד המשרד לבחון קיום חלופה שמחד תשמור על זכויות ורווחת הצרכנים ותאפשר קבלת החלטות המתבססת על מידע רחב עד כמה שניתן, ומאידך תסייע להוזלת עלות הייצור והשיווק תוך הגברת היעילות הכלכלית ותיקח בחשבון יישום טכנולוגיות חדשות. "במילים אחרות, השאיפה היא לשפר את מיקומם הן של הצרכנים והן של היצרנים תוך הגברת מודעות צרכנית ויעילות כלכלית", אומר השר אולמרט.
 
"מטרת יום העיון", אמר השר אולמרט, "לפתוח דיון ציבורי פומבי בסוגיית שיטת הצגת המחירים על רקע תביעתם של יצרנים, ספקים ומשווקים לשינוי השיטה הנוכחית ומעבר משיטת הצגת מחיר על מוצר לצורות חלופיות של הצגת מחיר,וזאת על רקע התנגדותם של ארגוני צרכנות לשנוי המוצע".
 
"כמו כן, יום העיון מאפשר להציג את מגוון הגישות והלכי הרוח  של מגזרי משק שונים לסוגיית הצגת מחירים ולהכיר את הגישות הנהוגות בעולם ואת ההתפתחויות והכוונים החדשים הנהוגים במדינות מערביות, ה- STATE OF ARTיספק תובנות נוספות לתחום".
 
השר אולמרט ציין עוד כי הנסיון שנצבר בעולם המערבי בנושא הצגת מחירים,  מלמד כי קיימות גרסאות רבות לחוק הצגת מחירים הן מבחינת החקיקה והן מבחינת החלת החוק והיקף הפטורים.לעומת אירופה שבה אין חובה גורפת להצגת מחיר על כל פריט, בארה"ב חובה זו מתקיימת ברמות שונות במדינות השונות, וכן מתקיימים הליכי שינוי והערכה מחדש של הנושא במדינות רבות בארה"ב בהיבטים של עוצמת החלת  החקיקה והפטורים. גם הביצוע בפועל הוא מגוון ומשתנה עקב חדירת טכנולוגיות חדשות לתחום.
 
עוד הוסיף אולמרט כי בקבלת החלטה על מדיניות מועדפת יש לתת בטוי לגישות השונות, לשחקנים ולבעלי העניין השונים בתחום: יצרנים, צרכנים, נכון וחשוב לקבל תמונת מצב עדכנית מהמחקר בתחום, לבחון את הנסיון שנצבר בנושא הנדון במדינות מערביות ,תוך נתינת הדעת גם להלך הרוח המקומי בתחום .
 
מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור, ציין כי בשנים האחרונות, בין היתר הודות לבקרה ולפיקוח שמקיימת הרשות להגבלים עסקיים, חל שיפור ברמת התחרות במשק בכלל ובענף המזון בפרט. ברמה הנוכחית של התחרותיות בענף, יש אפשרות  לבחון שיטות נוספות, אחרות, של הצגת מחירים אם הן  עשויות לתרום להיבטים שונים של הגברת התחרות.
 
עוד אומר המנכ"ל כי המסגרת החוקית של הצגת מחיר מעוגנת  בחוק הגנת הצרכן. בישראל קיימים קשיי אכיפה  בכלל , ולא רק בתחום הגנת הצרכן. בשיקולי הבחירה במסגרת הצגת מחירים חלופית ועיגונה בחוק יש לשקול האם מסגרת חדשה כזו עשויה לפשט את הליכי הגנת הצרכן ודרכי אכיפתם? זהו היבט נוסף שיש לתת עליו את הדעת.
 
בנושא נימוקי יצרנים אומר דינור כיעלויות השיטה הנוכחית כוללות הן את עלות פעולת סימון והצגת המחיר על המוצר , והן את עלות הטעויות הנגרמות עקב הטבעת המחיר על כל מוצר ומוצר. ממצאי מחקרים מעלים כי עלות הטבעת המחיר על כל מוצר גבוהה וכי חלק מעלות זו מגולגל לפתחו של הצרכן. זאת ועוד: קיימות עלויות נוספות הנובעות מטעויות שמקורן בסימון שגוי או לא מעודכן  על המוצר. לפיכך סבורים היצרנים והמשווקים שינוי של השיטה הקיימת שיכלול  ביטול הצגת  המחיר על כל מוצר ומוצר, יביא להתייעלות ולהפחתת עלות הצגת המחירים כמו גם להפחתת טעויות הנובעות מסימון שגוי ,ללא פגיעה בצרכנים.
 
עוד אומר מנכ"ל משרד התמ"ת כי ארגוני צרכנים, מחייבים הצגת מחיר על המוצר  יוצאים  מנקודת מוצא  לפיה לצורך הגברת התחרות במשק, יש להגדיל את המודעות הצרכנית בעזרת הרחבת המידע שיאפשר לצרכן הקונה לקבל החלטות נבונות שיגדילו את אפשרויות הקניה שלו ואת רווחתו.
 
להערכתם ,השיטה הנוכחית שבה הצרכן בודק את המחיר המוצג  על המוצר , אכן מספקת נקודות משען לקבלת החלטות נבונות. "שינוי החקיקה הקיימת יביא לפגיעה ביכולת השוואה כזו, לסרבול תהליכי קבלת החלטות של הצרכן ובכך תפגע יכולת הקניה הנבונה שלו".
 
ממצאי סקרים על העדפות  צרכנים שנערכו לאחרונה  ע"י מינהל מחקר תכנון וכלכלה במשרד התמ"ת מורים כי אחוז גבוה מהציבור נוהג לבדוק את המחיר על המוצר ולהשוותו ב-4 מצבי בדיקה: 57% משווים מחיר מוצר מול המדף,71%  במהלך הקניה  בחנות, 65% בבדיקת מחיר המוצר מול חשבונית הקופה  ו-18% מול מוצר דומה שכבר מצוי בבית הצרכן.  ומכאן, שהציבור עושה שימוש בשיטה הקיימת.
 
לסיכום, אמר מנכ"ל התמ"ת כי החלטות על מדיניות אינן מתקבלות בואקום של "דעת קהל", וזו הנוכחית  נוטה  לצדד בשיטה הקיימת מבלי שהובהרו לה עד תום, חסרונותיה, לעומת הרווח העשוי לצמוח לצרכן כתוצאה משיטה חלופית אם וכאשר תונהג.
"בשיקולי הבחירה במדיניות הרצויה יש לתת את הדעת למצב הנוכחי שבומאופיינים יחסי קונה- מוכר בחוסר אמון. על רקע העובדה שבפני הצרכן אין מידע מושלם על הקניה, ביטול הצגת המחיר על המוצר עשוי להגדיל את הפגיעה באמון הצרכן ולהפחית את יכולתו לשלוט ולפקח על תהליך הקניה. במצב זה, קיים חשש שהצרכן יהפוך לחשדן יותר כלפי יצרן המנסה לכאורה להסתיר את המידע המלא ממנו".