אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
נשיא התאחדות התעשיינים הנכנס שרגא ברוש קיים היום (ד') מפגש עיתונאים, בו פירט את האתגרים העומדים בפני התעשייה הישראלית.
במפגש סקר ברוש את מצבה של התעשייה ושל הכלכלה, מאז המשבר של 2008/9 ועד ל-2014, בה הואט קצב הצמיחה של המשק ל-2.5%, דהיינו צמיחה לנפש של כ-0.7%.
ההאטה באה לידי ביטוי באופן בולט בתעשייה, שחשופה ורגישה ביותר להתפתחויות בכלכלה הגלובלית: קצב צמיחת היצוא התעשייתי הואט מכ- 12% לשנה בשנים 2004–2008, ל-1.6% בשנים 2009–2014, ובדומה הואט קצב צמיחת התעשייה בתקופה זו מקרוב ל-7%, לכ-1.6% לשנה ונבלמה לחלוטין קליטת העובדים לתעשייה.
מאז שנת 2012 נבלמה גם צמיחת ענפי ההייטק, שרשמו נסיגה של למעלה מ- 1% בתוצר, לצד פיטורי עובדים בשיעור דומה. נסיגת ענפי ההייטק התרחשה על רקע הפגיעה הקשה ביצוא, שמאז משבר 2008 לא חזר היצוא התעשייתי למסלול של צמיחה, ורמתו כיום נמוכה ריאלית בכ-1% בהשוואה לרמתו ערב המשבר. וכך, בשש השנים האחרונות רשם היצוא התעשייתי נסיגה ריאלית של כ- 7%.
הנסיגה ביצוא ובקצב צמיחת התעשייה כולה הינה תוצאה ישירה של השחיקה בכושר התחרות של התעשייה הישראלית. על רקע ההאצה הצפויה השנה בהיקפי הסחר העולמי של סחורות, צפוי פוטנציאל הגידול ביצוא להיות גבוה אף יותר (7.7%), אולם ככל הנראה, לנוכח השחיקה בכושר התחרות, פוטנציאל זה לא ימוצה גם השנה.
בין הגורמים לשחיקה בכושר התחרות של התעשייה מנה ברוש את השקל החזק, שהביא לפגיעה קשה בכושר התחרות הן ביצוא, מול המתחרים בחו"ל, והן בשוק המקומי, מול יבוא מתחרה.
בנוסף חלה התייקרות חריגה של עלות העבודה, שהתייקרה מאז המשבר הגלובלי בשיעור שנתי ממוצע של 2.5%, הקצב השני הגבוה ביותר מבין מדינות ה-OECD. על כך יש להוסיף את יוקר המחייה לתעשייה, שהינו גבוה בהשוואה בינלאומית ואת עלויות רגולציה ובירוקרטיה מכבידות.
בין תגובת התעשיינים לשחיקה בכדאיות הייצור בישראל מנה ברוש את הירידה בשיעור ההשקעות במכונות ובציוד בארץ, שירד מ-13% בשנת 2000 ל-8.6% כיום, שבאה לידי ביטוי, בין השאר, בצמצום דרמטי של מספר המפעלים החדשים שקמים בישראל: מ-56 מפעלים חדשים בשנת 2006 ל-14 בשנת 2013.
בנוסף בוחנים כיום תעשיינים את הרחבת הפעילות בחו"ל, כששיעור המפעלים להם פעילות יצרנית בחו"ל זינק בעשור החולף מ-16% לכ-27% כיום.
כל אלה הובילו להאטה בקצב צמיחת התעשייה ולירידה מתמשכת במשקלה ביחס לתוצר המשקי: ירידה מקרוב ל-18% בשנים 2006/7 לפחות מ-16% כיום.
