מערכת היחסים של הבנק עם התעשייה הקיבוצית עברה נורמליזציה מלאה

בשנים האחרונות, מאז ביצוע הסדרי החובות של הקיבוצים, עברנו נורמליזציה מלאה במערכת היחסים עם התעשייה הקיבוצית, כך אמר מנכ"ל בנק הפועלים, צבי זיו, במפגש של מועדון המנהלים של איגוד התעשייה הקיבוצית. המפגש, שנערך בבית התנועה הקיבוצית בתל אביב, עסק במצבה של כלכלת ישראל והתארחו בו צבי זיו ושמואל סלאבין, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר.
 
לדברי זיו, בשנים האחרונות עברה התעשייה הקיבוצית שינויים רבים בדרך הניהול ובאיתנות הכלכלית. אם בעבר, בעת שיאו של משבר הקיבוצים, טופלו הקיבוצים ביחידה מיוחדת בבנק, הרי שהיום ההתיחסות למפעלי הקיבוצים היא כמו לכל עסק אחר.
 
לדברי זיו, התעשייה הקיבוצית היא כיום תעשייה מפוארת שיש לה תרומה גדולה למשק הישראלי. התעשייה הקיבוצית היא מנוע הצמיחה של המגזר הקיבוצי. הוא ציין שהבנק רואה בחיוב הכנסת שותפים למפעלים הקיבוציים, מאחר והדבר מביא בדרך כלל להשבחת הניהול.

עם זאת, לדבריו מערך איכות הנתונים והדיווח בחלק ממפעלי הקיבוצים זקוק לשדרוג. המידע הזמין הוא כלי עבודה מרכזי של המנהלים בקבלת החלטות בזמן אמיתי. גם הבנקאי שמתבקש להעניק מימון לעסק מרגיש פחות מאוים אם מוצגים בפניו נתונים מלאים על המצב העסקי.
 
מנכ"ל בנק הפועלים התייחס למצב המשק הלאומי ואמר שמדינת ישראל לא מממשת את פוטנציאל הצמיחה שלה. להערכת הבנק שיעור הצמיחה הצפוי השנה הוא 3.5% וכשלוקחים בחשבון את הגידול הטבעי באוכלוסיה מדובר בכ-2% או אף פחות של צמיחה אמיתית. הוא העריך שגם בשנה הבאה לא תושג צמיחה גבוהה מ-4% וההתאוששות האמיתית תבוא רק לאחר מכן.
 
מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, עמוס רבין, אמר שהתעשייה הקיבוצית רואה חשיבות רבה בחיזוק הקשר עם הבנקים. הליווי הפיננסי הוא נדבך חשוב ביותר בהשקעות במפעלים ובקידום השיווק בארץ ובחו"ל ואנו פועלים ליצירת מערכת יחסים קרובה בין מנהלי המפעלים ומנהלי הבנקים.