מחקר חדש בבנק ישראל: הון התשתיות מעודד את הייצור ומשפר התחרותיות

במחקר שערך ד"ר רן שהרבני נמצא כי הון התשתיות – שעיקרו כבישים, מסילות ברזל, נמלי ים ואוויר - מגדיל את הפרודוקטיביות של ענפי התעשייה. הממצאים עולים בקנה אחד עם ממצאי עבודות דומות בארה"ב וקנדה
  
מחקר חדש שנעשה בבנק ישראל תומך בגישה אשר לפיה הון התשתיות, שהממשלה היא הקובעת את רמתו ואת הרגולציה לגביו, מעודד את הייצור ומשפר את התחרותיות של התעשייה הישראלית ושל כלל המשק.
 
במחקר, שערך ד"ר רן שהרבני, ממחלקת המחקר של בנק ישראל, העוסק בהשפעה של ההון התשתיתי על ענפי התעשייה, נמצא כי הון התשתיות – שעיקרו כבישים, מסילות ברזל, נמלי ים ואוויר ותקשורת - מגדיל את הפרודוקטיביות של ענפי התעשייה. הון זה, שהוא תחליפי להון פרטי, ובמידת מה גם לעבודה, מקטין את חלקו של ההון הפרטי ומגדיל את חלקם של חומרי הגלם בהרכב הייצור. כן נמצאה במחקר תשואה עולה לגודל כמעט בכל הענפים; משמע שאם נגדיל את כל התשומות פי שניים, התפוקה תגדל יותר מאשר פי שניים. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם ממצאי עבודות דומות שנעשו על ענפי התעשייה בארה"ב, בקנדה ובאוסטרליה.
 
גידול של הון התשתיות (כבישים, מסילות ברזל, נמלי ים ואויר ותקשורת) מגדיל את הפרודוקטיביות של ענפי התעשייה; עלייה של 10 אחוזים בהון התשתיות מגדילה את התפוקה, בממוצע, בכ-1.25 אחוז.
 
נמצא כי הון התשתיות הוא תחליפי להון פרטי, ובמידת מה גם לעבודה; עלייה של 10 אחוזים בהון התשתיות מאפשרת הקטנה של ההון הפרטי, בממוצע, בכ-4 אחוזים, ושל תשומת העבודה - בכ-0.7 אחוז.
 
השפעתו של הון התשתיות על ענפי התעשייה בישראל נבחנה באמצעות נתונים שנתיים על כל אחד מ-23 ענפים, וכן על התעשייה בכללותה.
 
המשתנים העיקריים המסבירים את העלות הענפית מלבד הון התשתיות הם מחירי התשומות – הון, עבודה וחומרי גלם – והתפוקה הענפית.
 
מהממצאים עולה כי בזכות התשואה העולה לגודל, תרומתו של הון התשתיות לעידוד התפוקה גדולה, ברוב ענפי התעשייה, מתרומתו לחיסכון בעלויות.
 
ממצאי המחקר תומכים בטענה אשר לפיה הון התשתיות, שהממשלה היא הקובעת את רמתו ואת הרגולציה לגביו, מעודד את הייצור ומשפר את התחרותיות של התעשייה הישראלית ושל כלל המשק.