לשכת התאום תפעל להגשת תביעה נגד המדינה בגין אי תשלום חובות לספקיה מהמגזר העסקי

לשכת התאום תציב באמצעות התביעה המשפטית משוואה פשוטה לפיה - אין מקיימים חוזים - אין מיסים; חובות משרדי הממשלה והגופים הנתמכים למגזר העסקי מגיעים לכ-2.5 מיליארד ש"ח.

לשכת התאום תפעל, תוך בדיקה ממשית, להגשת תביעה נגד המדינה בדרך משפטית שתמצא כנכונה בגין אי תשלום חובות המדינה לספקיה מהמגזר העסקי. כך החליטו אתמול (31/8) ראשי לשכת התאום של הארגונים הכלכליים. בישיבה השתתפו עודד טירה – יו"ר לשכת התאום ונשיא התאחדות התעשיינים; סם אולפינר – נשיא הקבלנים; זאב וינר – נשיא העצמאים; יוסי שוסטק – מנכ"ל לשכות המסחר; אבי רוזנטל – מנכ"ל התאחדות המלונאים; צביה גילת – מנכ"לית התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה הזעירה ויורם בליזובסקי – מנכ"ל התאחדות התעשיינים.

הישיבה התכנסה על רקע חובות של משרדי הממשלה וגופים הנתמכים על ידה, למגזר העסקי בהיקף של כ-2.5 מיליארדי ש"ח. מדובר בחובות שעברו את מועדי התשלום, מעוגנים בחוזה חתום אותו מפרים משרדי הממשלה וחברות ממשלתיות.

כך למשל מע"צ חייבת כ-350 מליון ש"ח למגזר העסקי; מערכת הבריאות חייבת כ-300 מליוני ש"ח, מערכת הבטחון חייבת כ-1.5 מיליארד ש"ח למגזר העסקי – כאשר מתוך זה התעשייה הצבאית בלבד חייבת כ-900 מליוני ש"ח לספקיה.

עוד הוחלט בישיבה, כי לשכת התאום תבקש מבית המשפט לאפשר לכל נושה של המדינה המחזיק בחוזה חתום והמדינה פיגרה בתשלום לאותו נושה, לקזז את סכומי החוב בתוספת ריבית פיגורים, מתשלומי המיסים המגיעים למדינה ולחברות הממשלתיות. זאת כשם שהמדינה מעקלת נכסים של אלה החייבים לה כספים ולא שילמו במועד.

לשכת התאום תציב באמצעות התביעה המשפטית משוואה פשוטה האומרת אין מקיימים חוזים – אין מיסים.

לשכת התאום הודיעה, כי קיים כבר מצב בפועל לפיו ספקים מהמגזר העסקי אינם משלמים למדינה ולרשויות - מע"מ ומיסים אחרים. זאת בשל מצוקת תזרים מזומנים, הנובעת מפיגורי המדינה בתשלומיה לספקים. לשכת התאום מדגישה כי היא עומדת מאחוריהם.

עוד הודיעה לשכת התאום כי קיים מצב אבסורדי לפיו ספקים נתבעים לשלם מע"מ על בסיס הכנסות שהמדינה אינה משלמת להם במועד.

לשכת התאום קוראת לחשב הכללי באוצר, לקחת אחריות לא לגלגל האחריות לפתתם של אחרים ולשנות את סדר העדיפויות בתשלומים לטובת המגזר העסקי.

בישיבה סוערת שהתקיימה אתמול, אמר עודד טירה, כי מדובר בדוגמה אישית לקוייה של משרדי הממשלה עד כדי העברת סינגנאלים לפיהם הכל מותר היום במשק. על הממשלה ובמיוחד על החשב הכללי להתעשת, לערוך שינויים בסדר העדיפויות ולהעדיף קודם כל את המגזר העסקי שאמור לייצר את הצמיחה ואת המקומות לשנים הבאות.

טירה טען, כי פגיעה היום במגזר העסקי ויצירת מוסר תשלומים לקוי ע"י הריבון, גורמים נזק חמור לאלפי עסקים עד כדי סגירתם ונזק מורלי במשק, העובר את אחד המשברים הקשים שידע אי פעם.

סם אולפינר אמר, כי לחברי התאחדות הקבלנים חייבת המדינה כ-900 מליון ש"ח, מתוכם כ-200 מליון ש"ח חייבת מע"צ, 600 מליון ש"ח חייב משהב"ט, ו-80 מליון ש"ח – הרשויות ומקומות אחרים.

הוא הביע תמיהה על דברי סגן החשב הכללי שהתבטא בוועדת הכספים של הכנסת ואמר כי חלק מהחוזים נחתמו ללא הרשאה ע"י גורמים במערכת הממשלתית, ולדעתו טיעון זה אינו תופס. אולפינר הדגיש את הדמורליזציה שאי קיום החוזים גורם במשק. ולדעתו, יש בכך משום איתות לספקים וללקוחות אחרים במגזר העסקי.

אולפינר ציין, כי הבנקים אינם מתייחסים היום כבעבר להסכם עם המדינה, ומייחסים להם דרוג של 75% לעומת 100% בעבר.

זאב וינר ציין, כי העסקים הקטנים נפגעות פעמיים, פעם אחת ישירות ופעם אחת בעקיפין. ישירות – כאשר מדובר בספקים העובדים ישירות מול מערכת ממשלתית ובעקיפין - כאשר חברות קטנות המספקות לחברות גדולות שנפגעות ואינן משלמות לקטנות. לדבריו – 5,000 עסקים נמצאים במצוקה בגין חובות המדינה בהם: עבודות בנייה תשתית ופיתוח, חשמל, מוצרי מתכת, שמירה, נקיון והסעות, עבודות משרדיות וציוד משרדי, ציוד תעשייתי ומכונות, מחשוב, תוכנה וציוד הקיפי, שירותי ייעוץ ומוצרי טקסטיל. וינר ביקש לפעול מול הבנקים שיקבלו את החוזים מול המדינה באופן מלא ולא 75%.

יוסי שוסטק – ציין, כי ישנן השלכות לגבי ספקים בחו"ל שלקוחותיהם קריא היבואנים בארץ, אינם מקבלים תשלומים מהמערכת הממשלתית ובכך גורמים לפיגורים של תשלומים לספקים בחו"ל. כתוצאה מכך, מחמירים הספקים בחו"ל את תנאי התשלום ליבואנים. דבר הגורם לאנדרלמוסיה בסחר החוץ של ישראל.

עוד אמר, כי ישנם מצבים בהם ספקים קובעים למי ישלמו ולמי לא.