לין על חוק זכויות הסוכן: בשורה דרמטית

שבע שנים לאחר שהצליחה לשכת המסחר להעביר את חוק זכויות הסוכן התכנסו יוזמי החוק וציבור גדול של יבואנים וסוכנים לדיון מחודש בהוראות החוק ולבחון את דרך יישומו במערכת בתי המשפט. בישראל פועלים עשרות אלפי סוכנים המייצגים יצרנים וספקים זרים וישראלים, דרכם מיובאים לארץ ומשווקים בארץ מוצרים רבים, במגוון רחב של מוצרים כגון תרופות, מוצרי אלקטרוניקה, מזון, חומרי גלם ועוד. באמצעות הסוכנים המקומיים נחשף המשק הישראלי למוצרים רבים ומגוונים, דבר המגביר את התחרותיות במשק.

חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק) אשר אושר במליאת הכנסת ביום 20.2.2012, הוא פרי הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת לשעבר אלכס מילר (מטעם ישראל ביתנו), אשר פעל במשותף עם איגוד לשכות המסחר לקידום החוק.

החוק מגדיר באופן ברור את מעמדו של הסוכן המסחרי ומעניק לסוכן זכויות בסיסיות במקרה של הפסקת הסוכנות על ידי הספק. החוק מבוסס על הדירקטיבה האירופאית ומעניק הגנה לסוכן המסחרי הישראלי בעת סיום ההתקשרות עם הספק הזר והספק הישראלי, בשני נדבכים עיקריים:

הספק יחויב במתן הודעה מוקדמת לסיום הסכם הסוכנות, בהתאם לתקופת ההתקשרות. זאת על מנת שהסוכן יוכל להיערך כראוי מבחינת תכניותיו העסקיות. הסוכן יהא זכאי לפיצוי עבור פיתוח המוניטין והשוק שבנה עבור הספק ומוצריו.

לדברי עו״ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר: ״במשך 40 שנה התנגדו רשויות המדינה לחוקק חוק זה ובאמצעות הצעת החוק הפרטית של חה״כ לשעבר אלכס מילר פרצנו את האטימות והחומות של משרדי הממשלה. החוק נעשה בהשראת הדירקטיבה האירופאית ומפתיע עד כמה רשויות המדינה, משרד המשפטים ומשרד הכלכלה היו אטומים בהענקת ההגנה הבסיסית. בשורת החוק היתה דרמטית. עם חקיקתו, היווה חוק זה פריצת דרך עבור עשרות אלפי סוכנים הממלאים תפקיד מפתח בפיתוח הכלכלה הישראלית, באספקת מוצרים חיוניים ובהגברת התחרותיות במשק. מדובר בהגנה בסיסית על זכותו של בעל עסק שפיתח במשך שנים שוק עבור ספק. עם אימוץ חוק זה, ישראל עשתה צעד נוסף בשילובה לנורמות המסחר המקובלות באירופה״.

חה״כ לשעבר אלכס מילר, ושותף עסקי בחברתAllstars-it , שיזם את הצעת החוק, הציג את מאחורי הקלעים של חקיקת חוק הסוכן ואת המאבקים שעמדו מאחורי חקיקת החוק: ״בשיתוף פעולה הדוק עם לשכת המסחר הצלחנו להבקיע חומה של 40 שנה של ניסיונות לחוקק את חוק הסוכן בישראל. עשינו סוף למצב המביש שהפקיר את הסוכן לחסדיו של הספק במסגרת היחסים החוזיים ביניהם או לרחמי בית המשפט מבלי שיהיו קריטריונים ברורים לזכויותיו של הסוכן. לא הכל פרוץ ולא הכל מותר רק כי לספק יש את הכוח לעשות את זה. נקבעה הוראה ייחודית שמונעת להתנות על זכויות הסוכן, אלא אם מדובר בהוראות שמיטיבות עם הסוכן והגדרנו את מגילת הזכויות של הסוכן בישראל״.

עו״ד שלומי לויה, סמנכ״ל משפט וממשל באיגוד לשכות המסחר, הציג את תמצית עיקרי החוק: ״עד לחקיקת חוק הסוכן, לא הייתה הגנה ספציפית לסוכנים בישראל למרות מאפיינים ייחודיים המבדלים אותם מגורמים אחרים שמתווכים בעסקאות מסחריות. החוק, המבוסס על הוראות הדירקטיבה האירופאית, מסייע לצמצם את פער הכוחות המובנה בין הספק לבין הסוכן ויוצר בין הסוכן לבין הספק מערכת יחסים שוויונית יותר, שבה גם לסוכן יש זכויות, בהן לא ניתן לפגוע״.