לין נגד מחטף הארנונה: לא לאשר העלאות ארנונה חריגות

האם המהלך האחרון של שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הפנים איילת שקד בתפקידם יהיה להעניק אישורים חריגים להעלות, בעשרות מיליוני שקלים, את הארנונה  בשורה ארוכה של רשויות מקומיות ועיריות? באיגוד לשכות המסחר קוראים היום לשרים לדחות את ההחלטה, שאמורה להתקבל עד יום חמישי הקרוב, שמשמעותה הכבדה נוספת על יוקר המחייה. באיגוד קוראים להשאיר את ההחלטה האם להעלות את מס הארנונה החריג לממשלה החדשה שאמורה לקום בימים הקרובים.

בפנייה של עו״ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לשרי האוצר והפנים אביגדור ליברמן ואיילת שקד, ולשרי האוצר והפנים המיועדים, בצלאל סמוטריץ׳ ואריה דרעי, קורא לין שלא לאשר אף העלאה חריגה במס הארנונה לאף רשות מקומית אלא להשאיר זאת להחלטת הממשלה הבאה. במקביל, לין קורא כן לאשר בקשות להפחתת מס הארנונה לרשויות שביקשו זאת.

״אנו נמצאים בעיצומו של מאבק לבלימת יוקר המחיה בישראל״, אמר לין. ״זה מחייב מאמץ של כולנו ורשויות המדינה אמורות אף לתת דוגמא ולהוביל את המאבק. אין שום הצדקה להעלאות חריגות נוספות של הרשויות המקומיות, הן צריכות לעשות מאמץ של התייעלות וחסכון. העלאות החריגות במס הארנונה הן הרסניות להרבה ממשקי הבית ולהרבה מעסקים הקטנים והבינוניים הנאבקים על קיומם״.

״אני מציע״ כותב לין לליברמן ושקד, ״כי נוכח העובדה שה-15 בדצמבר 2022 הוא התאריך האחרון למתן האישורים, תקפיאו הטיפול בנושא זה ותעבירו את המשך הטיפול בו לממשלה הבאה, זאת על מנת לאפשר מדיניות מחושבת ונכונה לבלימת יוקר המחייה״.

בהתאם לנוהל הקבוע, מס הארנונה המוטל על משקי הבית ועל עסקים  מתעדכן בתחילת כל שנה. זאת על פני נוסחה המשקללת את עליית מדד המחירים לצרכן ואת השינויים בשכר במגזר הציבורי. על פי נוסחה זאת, בעשר השנים האחרונות התייקרה הארנונה בכ-4.3 מיליארד ₪. מתוכם 80% בגין שיעור העליה במדד השכר הציבורי ו-20% בגין שיעור השינוי במדד המחירים.  בהתאם לאותה נוסחה, הארנונה לשנת 2023 צפויה להתייקר, באופן רוחבי, ב-1.37%. משמעות ההתייקרות היא תוספת מס של כ-400 מיליון ש"ח שתוטל על הציבור הרחב ועל המגזר העסקי בשנת 2023.

אולם, מסתבר שכ-40 רשויות מקומיות ועיריות לא הסתפקו בתוספת הקבועה וביקשו תוספת חריגה. בין הרשויות שביקשו זאת  נמנות באר יעקב, טירת הכרמל, להבים, מבשרת ציון, ראש העין, מצפה רמון, נס ציונה, סביון, מודיעין עלית, בית״ר עלית ועוד. מבדיקת איגוד לשכות המסחר עולה כי מדובר בתוספת של למעלה מ-60 מיליון שקל שתוטל על התושבים והעסקים באותן ערים. מאידך, רשויות רבות, ובכללן אור יהודה, אילת, תל אביב, אשדוד, אשקלון, נתניה ופתח תקווה, דווקא ביקשו להקל על התושבים ולהפחית את הארנונה. ההחלטה האם לאשר לאותן רשויות את העלאות הארנונה החריגות, או ההפחתות, צריכה להתקבל על ידי שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הפנים איילת שקד, עד יום חמישי הקרוב.