אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
נשיא איגוד לשכות המסחר מציע לראשי המפלגות המתמודדים בבחירות למגר את תופעת חריגות השכר במגזר הציבורי באמצעות חקיקה, לצמצם את גודלו של המגזר הציבורי ולהנהיג מדיניות כלכלית שיוויונית
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שיגר הבוקר לראשי המפלגות המובילות את עיקרי הצעות איגוד לשכות המסחר לתוכנית כלכלית מקיפה, המבוססת על שינויים מבניים המצריכים התמודדות קשה.
התוכנית הכלכלית נשלחה אל ח"כ ציפי לבני, יו"ר מפלגת קדימה, ח"כ אהוד ברק, יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ בנימין נתניהו, יו"ר מפלגת הליכוד, וח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל ביתנו.
לדברי לין הצעות איגוד לשכות המסחר נשלחו לראשי המפלגות לקראת הבחירות הקרובות, בכדי שישמשו אותם לבניית תוכנית כלכלית מקיפה לתקופה שלאחר הבחירות, מאחר ובעבר כבר הוכח כי המשק הישראלי שודרג, בעיקר בזכות שינויים מבניים.
"מפרסומים באמצעי התקשורת עולה כי התוכניות הכלכליות המוצעות במהלך מערכת הבחירות הנוכחית עיקרן בתחום הפיסקלי, כמו הורדת מסים או הגדלת הגירעון בתקציב, ללא שינוי של ממש במבנה התקציב עצמו. הצעות אלה, למרות חשיבותן, אין בהן כדי להתמודד עם הבעיות המבניות של המשק הישראלי", מציין לין בפנייתו.
התוכנית כוללת, בין היתר, את צמצום גודלו של המגזר הציבורי ללא פיטורים; ריסון העלויות המוכתבות על ידי המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה; מיגור תופעת חריגות השכר במגזר הציבורי באמצעות חקיקה, אכיפה ופיקוח; הרחבת השתתפות האוכלוסייה בכוח העבודה במטרה להעלות את התוצר לנפש; הגדלת חלקם של העסקים הקטנים והבינוניים בפעילות העסקית; הנהגת מדיניות כלכלית שוויונית לכל המגזר העסקי ועוד.
עיקרי התוכנית: ריסון העלויות המוכתבות על ידי המונופולים
איגוד לשכות המסחר מציע ריסון העלויות המוכתבות על ידי המונופולים המוחלטים בבעלות המדינה, כמו חברת החשמל, רשויות מקומיות, נמלי ישראל, רשות שדות התעופה ומכון התקנים. זאת באמצעות הקפאה מוחלטת של העלאת תעריפי המונופולים המוחלטים לתקופה של 5 שנים ויישום הליכי התייעלות, שכן מרחב ההתייעלות של גופים אלה גדול מאוד.
הגדלת משקלם של העסקים הקטנים והבינוניים בפעילות העסקית, באמצעות קביעת יעד אפקטיבי מוגדר שיחייב את כל המגזר הציבורי, כולל רשויות מקומיות, לשתף עסקים קטנים ובינוניים בלא פחות מ- 25% מהיקף המכרזים הציבוריים. יודגש כי לא פחות מ-50 מיליארד שקל מתקציב המדינה מופנה לרכישות מהמגזר העסקי, יחד עם זאת רק כ-4% מהם מגיעים אל העסקים הקטנים והבינוניים.
הנהגת מדיניות כלכלית שוויונית לאורך כל המגזר העסקי, באמצעות ביטול באופן הדרגתי של כל הוראה בדין המפלה לרעה מגזר אחד לעומת מגזרים אחרים, כמו: מס הכנסה מופחת לעבודת משמרות, תעריפי נמלים שונים בין יבוא ליצוא, עבודה מועדפת לחיילים משוחררים ועוד.
מיגור תופעת חריגות השכר במגזר הציבורי באמצעות חקיקה, אכיפה ופיקוח. זאת על ידי הנהגת חוק לפיו השכר הגבוה ביותר הוא שכר המנכ"ל, והפעלת סנקציה פלילית אישית כנגד כל מי שמעורב בחריגה או מאשר חריגה.
המשך חשיפת המשק לתחרות, באמצעות האצת הסכמי הסחר החופשי עם ארצות המזרח הרחוק והפחתה הדרגתית של שיעורי המכס על יבוא מוצרי חקלאות ומזון.
הגבלה בחקיקה את זכות השביתה בשירותים החיוניים (כמו בביטחון), בכדי למנוע את שיתוק השירותים החיוניים, דוגמת נמלי הים ורשות שדות התעופה, דווקא ע"י ועדים חזקים הנהנים מהטבות שכר מופלגות.
הכוונת השקעות בתשתית לתועלת כלל הציבור ולצמצום האבטלה, כמו כבישים, רכבות רציפי נמל ועוד. בהצעת האיגוד מודגש כי על ההשקעה בתשתיות להיות מכוונת לתשתיות פיזיות בתחום התחבורה, האנרגיה והסביבה, כמו גם השקעה בתשתיות האנושיות ובכלל זה חינוך א-פורמאלי, בעיקר באזורי הפריפריה.
לתוכנית המלאה לחץ כאן
