לין למנדלבליט: נורמות ציבוריות בכל הקשור לחריגות במס הארנונה

עו״ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה כי יקבע נורמות מחייבות במשרד הפנים בכל הקשור בהגשת בקשות חריגות להעלאת מס הארנונה ובהתנהלות משרד הפנים בהקשר זה.

יודגש כי העלאה חריגה משמעותה העלאה מעבר לשיעור ההעלאה מעבר לשיעור ההעלאה האוטומטית הכללית לכל משקי הבית והמגזר העסקי. לין סבור כי פעילות משרד הפנים אינה הולמת נורמות ציבוריות תקינות. לדעתו, ״לא יתכן שתחום כה רגיש כמו העלאת מסים יעשה בהעלמת נראות והיעדר חשיפה. כל הפעילות של ההעלאות החריגות מתנהלת כאילו היתה זו פעילות מחתרתית אפופת סוד״.

לדברי לין, ״להוציא מידע ממשרד הפנים זה כמו לעקור שן בריאה. במקום שינגישו מידע מרצונם הטוב הם מעדיפים לא לשתף את הציבור והעסקים ולפעול במחשכים״.

כידוע, בקשות חריגות אלו הן בנוסף למנגנון העדכון האוטומטי, שבשנת 2019 עמד על 2.58%. במהלך 13 השנים האחרונות עלו תעריפי הארנונה, בממוצע, בשיעור של 32%, זאת בשעה שהממשלה מעמידה כיעד מרכזי את המלחמה ביוקר המחייה.

הגידול נובע, בין השאר, גם מהמנגנון המעוות הקיים בחוק, חיבור מחצית מדד השינוי ביוקר המחייה עם מחצית מדד השינוי בשכר במגזר הציבורי. בעוד יוקר המחייה יציב, השכר במגזר הציבורי עולה בהתמדה. אם לא די בהעלאת המס האוטומטית מכוח החוק, לא מהססות הרשויות המקומיות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה כאילו זו הנורמה ולא החריג.

כך למשל, מבדיקת איגוד לשכות המסחר, בבקשה של עיריית כפר סבא באשר לסיווג ״קרקע תפוסה צמודה למבנה תעשייה בכל רחבי העיר״, לא מהססת עיריית כפר סבא לבקש אישור חריג להעלאה מתעריף קיים של 3.53 לתעריף מבוקש של 11.22, העלאה של למעלה מ- 200%. באשר לסיווג ״קרקע למכירת מכוניות חדשות וישנות וכו׳״ מבקשת עיריית כפר סבא אישור חריג להעלאה מתעריף קיים של 20.65 לתעריף מבוקש של 25, העלאה של 21%.

לדברי לין, ״לא ייתכן שבמדינת ישראל של שנת 2019 בואכה 2020, משרד הפנים לא יפרסם בצורה נגישה ובולטת באתר האינטרנט שלו, את הבקשות החריגות של הרשויות המקומיות סמוך לאחר שהן מתקבלות אצלו וזאת על מנת שתינתן לציבור אפשרות להגיב על הכוונה של הרשות המקומית הרלוונטית אליו. צריך להתבצע תיקון שיגביר את רמת השקיפות והגילוי של הרשויות המקומיות״.

לין ציין כי לאישור החריג משמעות מיוחדת בכל הקשור ליוקר המחייה של כל תושבי מדינת ישראל, שכן התוספת שניתנת במסגרתו מתקבעת והיא הבסיס לחישוב הארנונה הכללית לרבות נוסחת העדכון בשנה הבאה ובשנים הבאות. "הציבור והמגזר העסקי, שהם אלו ששובר הארנונה המוגדל מונח לפתחם, חייבים להיות יותר מעורבים בתהליך ולקבל מידע בזמן אמת״.

״שכלול נוסף מחייב הוא מתן אפשרות למגזר העסקי להגיב על הבקשות של הרשויות המקומיות בעצמו או באמצעות נציגיו בארגונים העסקיים, וזאת טרם קבלת החלטה סופית בבקשה על ידי השרים. כמו כן, נורמה בסיסית של הגינות שלטונית מחייבת כי לאחר שהשרים מחליטים בבקשות, החלטותיהן יפורסמו גם באתר משרד הפנים במקום בולט סמוך לאחר קבלת ההחלטה. החלטות אלו יישארו זמינות במשך שנים באתר משרד הפנים על מנת שאפשר יהיה לקיים מעקב ובקרה ציבוריים על נושא הארנונה, שלצערי הרב די יצא משליטה״, אמר.