לין: יצוא השירותים תרם בשנת 2006 לעודף של 4.5 מיליארד דולר בחשבון השירותים של המדינה

זאת לעומת גירעון של 2.7 מיליארד דולר בחשבון הסחורות. לין: תרומת יצוא השירותים מחייבת להפסיק לחשוב על היצוא במונחים של יצוא סחורות בלבד ולהתמודד עם קידום את יצוא השירותים של ישראל
 
העודף בחשבון השירותים (יצוא השירותים פחות יבוא השירותים) הוא התורם העיקרי לכך בשנת 2006 החשבון השוטף נטו (לא כולל העברות שוטפות) של ישראל יהיה חיובי. כך עולה מסקירה שערך אגף הכלכלה באיגוד לשכות המסחר.
 
מתחזית אגף הכלכלה עולה כי בשנת 2006 העודף בחשבון השירותים יעמוד על 4.5 מיליארד דולר, לעומת גרעון בחשבון הסחורות של כ-2.7 מיליארד דולר. סה"כ העודף בחשבון השוטף נטו יעמוד על 772 מיליון דולר. (חשבון הכנסות מעבודה והשקעה יעמוד על 1.02 מיליארד דולר).
 
כלכלני האיגוד מסבירים כי הסיבה לעודף בחשבון השוטף נעוצה בחשבון הסחר (שירותים וסחורות), בו סעיף השירותים נמצא בעודף, מאחר ויצוא השירותים עולה על יבוא השירותים. להבדיל מחשבון הסחורות שנמצא בגירעון. בשנים 2002-2005 גדל העודף המצטבר בחשבון השירותים בכ-10 מיליארד דולר, לעומת גירעון מצטבר של כ-14 מיליארד דולר בחשבון הסחורות.
 
בתגובה לנתונים אמר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, כי הערך המוסף של כלכלת ישראל בתחום ההון האנושי בא לידי ביטוי בתרומתו הגדולה של ענף השירותים לתוצר העסקי הנאמד בכ-50%. "תרומת יצוא השירותים מחייבת להפסיק לחשוב על היצוא במונחים של יצוא סחורות בלבד, ולהתמודד עם קידום יצוא השירותים של ישראל".
 
לדברי לין, חלקו של יצוא השירותים, המהווה כ-31% מכלל היצוא הישראלי, הולך ומתרחב ותופס כיום חלק גדול בסחר העולמי. זאת כתוצאה מהתרחבות ההובלה הימית, שירותי התקשורת, המחשוב והתשתיות.
 
כלכלני האיגוד מציינים בנוסף כי בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2006 (מנוכה עונתיות) חשבון הסחר (שירותים וסחורות) של ישראל עמד על עודף של 1.29 מיליארד דולר, כתוצאה מעודף בחשבון השירותים של 3.3 מיליארד דולר. נתון שהביא לעודף שיא בחשבון השוטף נטו שעמד על כ-580 מיליון דולר.