לין: האוצר מבקש לשנות את משטר מס החברות דרך הגנבתו בפרק עידוד השקעות הון

נשיא איגוד לשכות המסחר: אני בטוח שראש הממשלה לא מודע לעיוותים ולשינוי משטר המס על החברות במשק שהאוצר מכניס לחוק עידוד השקעות הון
 
"החוק לעידוד השקעות הון בחוק ההסדרים הוא חוק בעל תפיסה מעוותת, מפלה בין עסקים, נוטש את היעד של יצירת תעסוקה כיעד מרכזי ובכך נוטש את הפריפריה, לא מעודד צמיחה ומעניק את מירב ההטבות דווקא למפעלים חזקים במרכז הארץ". כך אמר הבוקר עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.
 
במסיבת עיתונאים שכינס איגוד לשכות המסחר לקראת תחילת הדיונים על החוק לעידוד השקעות הון בחוק ההסדרים נטלו חלק בכירי המשק ובכללם סולי סקאל, בעלים ויו"ר קבוצת סקאל; עמי לפידות, יו"ר קבוצת לפידות בע"מ; יוסי ויליגר, בעלים ומנכ"ל חברת ויליפוד בע"מ; מוני בר, יו"ר באדג'ט ישראל ויו"ר חברת הולידיי טראבל נציגת TUI העולמית ואייר ברלין וטלי דרורי ברנר, מנהלת בכירה בחברת עופר אבניר.
 
לטענת איגוד לשכות המסחר, בשנת 2004 עיצב נתניהו מדיניות כלכלית שדגלה בקביעת מס חברות אחיד לחברות השונות והפחתתו באופן מדורג. לין: "יש כאן ניסיון לשינוי משטר המס בישראל. שינוי תוך הגנבת ההצעה בפרק עידוד השקעות הון בחוק ההסדרים. המשמעות האמיתית היא קביעת שלוש רמות של מסי חברות: מס חברות כללי בשיעור של 25%, מס בשיעור 12% לתעשייה רלוונטית הממוקמת באזור המרכז ומס בשיעור של 8% לתעשיות רלוונטיות בפריפריה".
 
"אני קורא לכנסת להוציא את הפרק עידוד השקעות הון מחוק ההסדרים ולקיים דיון מקיף בנושא", סיכם לין. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נוספו בישראל בשנת 2009, כתוצאה מפתיחת עסקים חדשים, 76,863 משרות חדשות. לא פחות מ-53,383 משרות נוצרו בענפי המסחר והשירותים, ולא יותר מאשר 4,313 משרות נוצרו בתעשייה.
 
באיגוד לשכות המסחר מציינים את הכשלים בהצעת החוק הנוכחית: הטבת מס לחברה תעשייתית רלוונטית ללא קשר אם בוצעו השקעות חדשות או הרחבות חדשות, הטבה לכל חיי העסק כל עוד הוא עומד בתנאים. זה המהלך חריג שמשמעותו שינוי מס חברות. "בשום אופן אסור להסכים שהטבות במס או שיעורי מס נמוכים למפעלים מאושרים, אם יינתנו, יינתנו מעבר לתקופה קצובה שתקבע בחוק", אי עידוד פריפריה ומנגד עידוד יתר לחברות תעשייתיות במרכז הארץ, אפליה כנגד מסחר ושירותים שהינם יצרני מקומות העבודה במשק.
 
לדבריו, הצעת החוק לעידוד השקעות הון שכבר עברה את אישור ועדת השרים המיוחדת לחוק ההסדרים לחקיקה, יוצרת ארבעה נדבכים של אפליה: אפליה לרעה של מגזר המסחר והשירותים לעומת התעשייה, אפליה לרעה של התעשייה המסורתית לעומת התעשייה האליטיסטית, כאשר התעשייה המסורתית לא תקבל כלום אם היא תעמוד בקריטריון הייצוא; אפליה לרעה בתוך ענפי ההייטק עצמם, אפליה בין חברות המייצאות מוצרים לבין חלק מהחברות המייצאות שירותים.