ישראל מתמודדת עם עצירת הסחר הטורקי: תוכניות חירום לייבוא חלופי וסיוע לעסקים

משרד הכלכלה והתעשייה, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים וארגוני תעשייה ומסחר, פועל בימים האחרונים נמרצות למפות את האתגרים ולגבש פתרונות בעקבות עצירת הסחר מצד טורקיה.

ההערכה במשרדי הממשלה היא שטורקיה ״ירתה לעצמה ברגל״ כתוצאה מההחלטה, שתגרום לה נזק כלכלי משמעותי. "אין סיבה להסתמך על מדינה שלא יודעת להבטיח שרשראות הספקה ושנעה כמו שבשבת על פי גחמות פוליטיות״, אמר שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת.

בטוווח הארוך, ניתן להתגבר על ההשפעה של עצירת הסחר באמצעות התנתקות מהייבוא הטורקי ופנייה לחלופות ממדינות אחרות. גורמים במשרד הכלכלה מעריכים כי ההשלכות למשק הישראלי לא יהיו משמעותיות לאורך זמן אם השוק הפרטי ישכיל לעשות זאת.

יש לציין שבימים האחרונים, שר הכלכלה נפגש עם מקביליו ביוון ואיטליה לבחינת חלופות לייבוא ויצוא. כמו כן, משרד הכלכלה בוחן לאשר מענקי סיוע ותמריצים ליצואנים וליבואנים, וכן הקלות רגולטוריות ביבוא והרחבת פעילות מול שווקים חדשים.

נזכיר כי כ-5% מסך היבוא לישראל מגיע מטורקיה (כ-5.2 מיליארד דולר ב-2023). 2.5% מסך היצוא מישראל מיועד לטורקיה. ענף הבנייה נפגע קשות מההחרמה, עם יבוא של כ-2.8 מיליארד דולר מטורקיה בתחום זה.

המשבר הנוכחי פותח הזדמנות לגיוון מקורות הייבוא והיצוא של ישראל וחיזוק קשרים כלכליים עם מדינות אחרות. "הצעד החד-צדדי של ארדואן יפגע בעיקר בתדמיתה הרעועה ממילא של הכלכלה הטורקית, באנשי העסקים בטורקיה, המביעים תסכול וכמובן בעם הטורקי", הוסיף שר הכלכלה ברקת.

משרד הכלכלה קורא לעסקים ישראלים לנצל את ההזדמנות הזו לחזק את קשריהם עם שווקים בינלאומיים אחרים.