ירידות ביצוא התעשייתי לאיחוד האירופי (10.5%) ויפן (23%)

מניתוח נתונים ראשוניים של שנת 2002, שבוצע ע"י כלכלני מינהל תכנון וכלכלה בתמ"ס, מתברר כי עיקר הירידה ביצוא התעשייתי (ללא יהלומים), חלה בשניים משלושת שותפי הסחר העיקריים של ישראל: האיחוד האירופי ויפן, כאשר היצוא לארה"ב נשאר פחות או יותר יציב.

שלושת הגושים הנ"ל מהווים יעד לכ- 70% מהיצוא הישראלי ולמרות הפיחות המסיבי של השקל מחד, והתחזקות שתי המטבעות הנ"ל לעומת הדולר מאידך, הדבר לא מצא עדיין את ביטויו בנתוני הסחר – להפך, ביצוא למדינות האיחוד האירופי חלה נסיגה של 10.5% (כ- 650 מיליון דולר) וליפן ירידה דרסטית של כ- 23% (כ- 120 מיליון דולר), כאשר היצוא לארה"ב נשאר יציב, שלא לדבר על גידול של 7% ביצוא לארה"ב, באם כוללים בו את יצוא היהלומים. הנסיגה ביצוא לאיחוד האירופי וליפן אחראית ל- 70% מירידת היצוא ב- 2002

סמנכ"ל תכנון וכלכלה בתמ"ס, מוטי איש-שלום, מסביר כי "ההבדלים בביצועי היצוא הישראלי לגושי הסחר העיקריים נעוץ במצב הכלכלות שלהן. בארה"ב למרות האטה הכלכלית עדיין ביצועי המשק האמריקאי טובים לאין ערוך מזה של האירופי והיפני – ממוצע אומדני הארגונים הבינלאומיים המובילים מצביע על צמיחה של 2.4% במשק האמריקאי לעומת 0.7% באירופי, ו- (0.5)- ביפן. למרות שלטעמי האומדנים הנ"ל אופטימיים וורודים מדי הרי היחסים ביניהם נכונים ומסבירים את הביקוש הדל של שווקי אירופה המערבית ויפן למוצרי יבוא, בין השאר גם מישראל".

"לצערנו האטה השלילית במשקים המפותחים התרחשה פחות או יותר במקביל לפיחות בשקל הישראלי וגרם לאי מימוש מלוא הפוטנציאל החיובי הטמון בו. מאז 1995 ננקטה בישראל מדיניות מוניטרית של דיס אינפלציה המלווה בשערי ריבית גבוהים ושער חליפין נמוך מלאכותית, שהגיעה לשיאה בסתיו 1998 עת העלה הבנק המרכזי את הריבית לשיא של 13.5%. מאז החלה הריבית לרדת בצעדי צב עד שסוף סוף בדצמבר 2001 הגיע הרגע לו יחלו תעשייני ישראל, כאשר שער הריבית ירד בשיעור דרסטי של 2% והחל הפיחות המבורך, כשבמקביל מתחזקים היורו משער של 0.83 ל- 1.06 דולר והיין היפני מ- 135 ל- 117-109 יין לדולר", אומר איש-שלום.

עוד מוסיף איש-שלום "אילולא המיתון הכבד שפקד סימולטנית את שווקי המערב היה היצוא הישראלי גדל בשעורים גבוהים של 12%-10% בשנה, שלא לדבר על המשבר העמוק בתעשיות ההי-טק בעולם, שמוצריו אינם רגישים בכלל למחירים בגין ירידה דרסטית בביקושים. בסופו של דבר בטווח הבינוני והארוך, הפיחות המבוזבז לכאורה ייתן את אותותיו, ויחד עם הירידה הריאלית בשכר עובדי התעשייה המשפרים באופן משמעותי את רווחיות היצוא, יהוו קטליזטור להגדלה משמעותית בהיקפי היצוא, אולי מ- 2004. עפ"י ניתוחי הפיחותים הקודמים במשק הישראלי, במצב של כלכלה עולמית יציבה; כל פיחות של 1% משמעותו הגדלת היצוא ב- 0.5%".