ירידה של 30% במספר העובדים הזרים המועסקים בתעשייה

יורם בליזובסקי: בשנה האחרונה חלה ירידה של כ-30% במספר העובדים הזרים המועסקים בתעשייה - ל-1,650 עובדים זרים בכ-250 מפעלים; אורי יהודאי: יש להעדיף מתן תמריצים למעסיקים עבור קליטת מובטלים וחיילים משוחררים, על פני סבסוד עבודה זולה לעובדים זרים


00:00 ,04.05.2005 מאת: מערכת פורט2פורט

יורם בליזובסקי: בשנה האחרונה חלה ירידה של כ-30% במספר העובדים הזרים המועסקים בתעשייה - ל-1,650 עובדים זרים בכ-250 מפעלים; אורי יהודאי: יש להעדיף מתן תמריצים למעסיקים עבור קליטת מובטלים וחיילים משוחררים, על פני סבסוד עבודה זולה לעובדים זרים
 
"בשנה האחרונה חלה ירידה של כ-30% (כ-500 איש), במספר העובדים הזרים המועסקים בתעשייה. כיום מועסקים בכ-250 מפעלי תעשייה כ-1,650 עובדים זרים, זאת בהשוואה לכ-7,000 עובדים זרים בבניין ולכ-30 אלף זרים בחקלאות". כך מסר יורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים.
 
אורי יהודאי, נשיא ומנהל עסקים בקבוצת פרוטרום וחבר נשיאות התאחדות התעשיינים, אמר כי יש להעדיף מתן תמריצים למעסיקים עבור קליטת מובטלים וחיילים משוחררים, על פני סבסוד עבודה זולה לעובדים זרים. לדבריו חברת פרוטרום לא העסיקה מעולם ולא מעסיקה גם היום אף לא עובד זר אחד. גם בתקופות בהן היה לנו צורך בכוח עבודה זר, העדפנו בכל זאת את העובד הישראלי רק מתוך מניעים אידיאולוגיים, אמר יהודאי.
 
רן טוטנאור, מנכ"ל טוטנאור ויו"ר התאחדות התעשיינים במרחב ירושלים, אמר כי הוא בעד העסקת עובדים זרים במקצועות שבהם אין חלופה לאותו כוח אדם חיוני. לדעתו, כל בעיית המכסות של העובדים הזרים בישראל, שהגיעה בשנים האחרונות לממדים ענקיים, נוצרה עקב כשל מערכתי בממסד והעדר חשיבה ותכנון לטווח ארוך. כשל, שגרם להפסקת התמיכה במכללות המקצועיות ועקב כך נפסקה ההכשרה הטכנולוגית בתחומים נדרשים בתעשייה. התוצאה היא שתעשיינים רבים נפגעים.
 
לטענתו של טוטנאור הכשרה מקצועית הינה טובה כאשר יש בשוק כוח אדם זמין, אבל במצב שנוצר כיום, הכשרה לא תעזור.
 
רן גרשפלד, יו"ר המועצה למפעלי קטנים ובינוניים בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל בלטכנולוגיות, אמר כי הסיבה להעסקת עובדים זרים במפעלי התעשייה היא חוסר זמינות של כוח אדם מקצועי ומיומן בענפי התעשייה המסורתיים. בד"כ הזרים מהווים עוגן מקצועי להעסקתם של עובדים זרים. בפועל, במהלך 20 השנה האחרונות, נעלמו משוק העבודה בעלי המקצוע המסורתיים דוגמת רתכים, מקצועות עיבוד שבבי, מכונאים וכו'. הגורמים שהיו אמונים על הכשרת מקצועות אלה בחרו לעבור לתחומי ההייטק.
 
ימימה קורנפלד, מנכ"ל תעשיות הנפלד, אמרה כי ישראלים לויאליים ומיומנים יותר מהעובדים הזרים, למרות שהעסקת עובד ישראלי יקרה ב-20% יותר בממוצע מהעסקת עובד זר. אך מעבר לציונות ולתרומה למשק, אנו רואים בהעסקת עובדים ישראלים השקעה לטווח ארוך, אומרת קורנפלד. לטענתה, כדאי לתת תמריצים לא רק למעסיקים, אלא גם לפועלים עצמם, כפי שהיה נהוג בנושא עבודות מועדפות לחיילים משוחררים.
 
אריק גרבלסקי, מנכ"ל שיש ירושלים, אמר כי למרות מספרם המועט – לעובדים הזרים חשיבות קריטית למפעלי התעשייה מכיוון שלא ניתן למצוא להם תחליף בשוק העבודה בישראל  ובלעדיהם כל תהליך הייצור נתקע. לטענתו, לא רק שהעובדים הזרים בתעשייה אינם תופסים מקום של עובדים בישראל, אלא שקיומם מאפשר העסקת עובדים ישראליים רבים נוספים.