"ירוק" איננו בהכרח בטוח ובריאותי

האם מקצוע עשוי להיות מוגדר כמקצוע "ירוק", גם אם הוא איננו בטוח לעובד? האם חומר כימי מכונה "חומר ירוק" גם אם יש לו השפעות בריאותיות שליליות על העובד?

למרבה הפלא התשובה היא כן. מקצוע ירוק מוגדר כמקצוע העוסק בשמירה על איכות הסביבה, או מקצוע העוסק בייצור של חומרים ירוקים ועיסוקים הקשורים לאנרגיה ירוקה ולשמירה על הסביבה והפחתת הפגיעה בה. עיסוק ירוק, בהגדרתו, אינו קשור כלל להיבטי בטיחות. בל נטעה, עיסוקים אלה עלולים לחשוף את העובדים בהם לסיכונים בטיחותיים ובריאותיים כאחד. גם קביעה של חומר כ"ירוק" נעשית רק על פי הקריטריון שהחומר איננו פוגע בסביבה אך אין כלל התייחסות לאפשרות פגיעתו בעובד.

כאשר אנו שומעים את המושג "חומר ירוק" או "עיסוק ירוק", ההקשר המידי הוא יעילות אנרגטית והקטנת הזיהום, וכמעט תמיד אנו מקשרים זאת לחומרים ולעיסוקים בטוחים יותר, לעומת אלה שאינם מוגדרים ירוקים. אך הדבר לא תמיד נכון, וחשוב להבין זאת.

להלן מספר דוגמאות בנושא כלכלה ירוקה מתחום הבנייה:

בשנים האחרונות, הנושא החם הוא בנייה ירוקה. "בנייה ירוקה" מוגדרת כבנייה ידידותית לסביבה ולמשתמש. בנייה כזאת אמורה לכלול חסכון וייעול השימוש במשאבים חדשים, שימוש מחדש ו/או במחזור מרבי של הקיים, וכל זאת תוך חתירה לשמירה על הבריאות ואיכות החיים של כלל המשתמשים במבנה, בהווה ובדורות הבאים.

בארה"ב, הגוף המוביל בנושא הבנייה הירוקה הוא ה-US Green Building Council. גוף זה מפעיל את תכנית LEED לדירוג בניינים לפי מאפייניהם הסביבתיים. הדירוג מתייחס למאפיינים כגון צריכת מים ואנרגיה, חומרי בנייה וגימור והתאמת המבנה לסביבה.

בבניין שנבנה בלאס-וגאס שבארה"ב, וזכה בתעודת הוקרה כבניין ירוק העומד בתקני LEED, נהרגו בתאונת עבודה במהלך הבנייה שישה עובדים. האם ייתכן שבנייה אשר גבתה חיים של שישה עובדים תוגדר כבנייה ירוקה? בבדיקות שבוצעו בבניינים אשר הוגדרו כירוקים לעומת בניינים שלא נבנו על פי התקנים הירוקים, הבנייה הירוקה כללה אלמנטים תכנוניים מסובכים יותר, אשר עשויים להיות מסוכנים יותר לעובדי הבנייה . לעומת זאת, במחקרים אחרים שהשוו בין אתרי בנייה ירוקים לאתרים רגילים, גילו שאין ביניהם הבדל בתחום של בטיחות ובריאות העובדים.

ברור שיש צורך דחוף לנתח בתהליך הבנייה הירוקה את הסיכונים הנוספים אליהם עלולים עובדי הבנייה להיחשף, ולא לתת לשיקולים סביבתיים לגבור על ההיבט הבטיחותי לעובדים.

תחום הבנייה הירוקה הביא גם לשימוש בחומרי גלם ירוקים לדוגמת לבנים "ירוקות", אשר מיוצרות מחומרים ממוחזרים. בשוק קיימות לבנים ירוקות שאחד מהמרכיבים הממוחזרים בהן הוא אפר פחם. הבעיה שלא נשאלה היא מה קורה בעת חיתוך הלבנים; האם הבנאי חשוף נשימתית - בנוסף לחשיפה לסיליקה החופשית - גם למתכות כבדות העלולות להימצא באפר פחם?.

דוגמה נוספת מתחום הבנייה: בניין ירוק הוא בניין שחוסך באנרגיה. לפיכך הוא בניין מבודד תרמית. אחד מחומרי הבידוד הנפוצים הוא קצף פוליאוריתאן, שבמהלך ייצורו נפלטים איזוציאנטים - חומרים רעילים שגם בריכוזים נמוכים פוגעים בבריאות העובדים.

לאור השימוש הגובר בתחליפים ירוקים וכניסתם לשוק העבודה של מקצועות ירוקים, כונסה בארה"ב בדצמבר 2009 סדנת עבודה שדנה בנושא. בסדנת העבודה נפגשו 170 נציגים מתחום הבטיחות ,הבריאות התעסוקתית ואיכות הסביבה, נציגי התעשייה, האקדמיה והממשל לדיון כיצד לוודא שמקצועות ירוקים יהיו גם מקצועות בטוחים לעובדים. המטרה הייתה להאיר בזרקור נוסף לכיוון של בטיחות ובריאות העובדים, בנוסף לדאגה לסביבה ולחיסכון באנרגיה, וליצור מצב שבו ההגנה על הסביבה וההגנה על העובד יהיו חופפים ולא מנוגדים.

הנציגים התבקשו לזהות ולנתח את הסיכונים הבטיחותיים והבריאותיים אליהם עלולים להיחשף העובדים במקצועות ירוקים ובהמשך גם להמליץ על צעדים שיש לנקוט על מנת להפוך את המקצועות האלה ל"ירוקים" גם מבחינת שלומם של העובדים.

מרבית משתתפי הדיון הגיעו למסקנה שברוב המקצועות המוגדרים כירוקים, הסיכונים הבטיחותיים והבריאותיים דומים לסיכונים הקיימים במקצועות שאינם מוגדרים כירוקים. נפילות מגובה, סיכוני חשמל וחשיפה לחומרים הם סיכונים הקיימים במקצועות ירוקים ובכאלה שאינם ירוקים.

בנוסף לכך, הנהייה אחרי "הירוק" וההתרכזות בנושא חשוב זה משאירה לעיתים מאחור את בטיחות העובדים. חלק מהמשתתפים הדגישו שהרצון של המעסיקים להשתתף בפרויקטים ירוקים משך את עיקר תשומת הלב והמשאבים, ואף הרחיק את הטיפול בנושא הבטיחות. החשיבות הרבה שהקדישו המעסיקים לנושא הירוק גרמה להם להזניח את הנושא הבטיחותי.

המקצועות הירוקים אינם בטוחים יותר לעובד ממקצועות שאינם מוגדרים ירוקים. לגבי עובד אשר נפל מגובה אין חשיבות אם עסק בהתקנת פנלים סולריים (מקצוע ירוק) או שנפל במהלך ניקוי חלונות בבניין רב קומות - מקצוע שאיננו מוגדר כירוק. עובד שנפגע מחשיפה לליתיום לא חשוב אם נחשף בתהליך ייצור של בטריות חסכוניות יותר וירוקות או בתהליך אחר של ייצור מוצרים לא ירוקים.

המשתתפים בסדנה הדגישו את הצורך לשלב בתחום הסביבתי גם את נושא הבטיחות ולא לאפשר לתהליך, למבנה או למוצר להיקרא "ירוק" אם תחום הבטיחות/בריאות לא משולב בו. כל הנציגים בסדנה הדגישו שחשוב ללמוד ולאמץ את התנהלות של הקהילה הסביבתית אשר מניעה ומקדמת את הנושאים הסביבתיים.

זהו הזמן להכות בברזל. כפי שהקהילה הסביבתית נצלה חלון הזדמנויות, שבו חלו שינויים בכלכלה העולמית ודחפו לתמיכה בכלכלה ירוקה, כך צריכה לפעול הקהילה הבטיחותית ולנצל את עידן הכלכלה הירוקה על מנת להדגיש את הצורך בשילוב של בטיחות ובריאות במקצועות ירוקים.

לפרטים נוספים ולכל שאלה בנושא בטיחות וגיהות ניתן לפנות למרכז המידע של המוסד לבטיחות ולגיהות, ללא תשלום וללא כל התחייבות, למספר: *9394 מכל טלפון וגם בכתובת [email protected]

________________________

המוסד לבטיחות ולגיהות הינו תאגיד ציבורי המוביל את נושא הבטיחות והבריאות בעבודה בישראל, ומשמש כתובת מרכזית למידע, הדרכה וייעוץ בנושאים הקשורים לתחומים אלה. תפקידיו של המוסד לבטיחות ולגהות הן לנהל פעולות הסברה והדרכה במקומות עבודה באמצעות מחוזותיו הפרושים בכל רחבי הארץ; לערוך ולפרסם מחקרים וסקרי סיכונים במקומות עבודה; לסייע לבחירת נאמני בטיחות ולהקמתן של ועדות בטיחות במקומות עבודה, להדריכם ולעודדם בפעולתם; לייעץ ולקדם פעולות לסילוק מפגעי בטיחות ומפגעים בריאותיים.