יורם בליזובסקי: רשיונות העסק של מאות מפעלים מצויים בסכנה בשל סחבת בירוקרטית

מנכ"ל התאחדות התעשיינים: רשיונות העסק של מאות מפעלים מצויים בסכנה בשל סחבת בירוקרטית ודרישות מחמירות של הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה; מגלה: 50% מהעסקים בישראל אין כלל רשיון עסק; קורא ליו"ר ועדת הפנים בכנסת לשנות את החוק לרישוי עסקים כך שיחודש אחת ל-5 שנים.

בשנתיים האחרונות מצויים בסכנה רשיונות העסק של מאות מפעלים, בשל סחבת בירוקרטית ודרישות מחמירות של הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה. כך טוען יורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים.

לטענתו הרשויות עושות שימוש רב מדי ופעמים רבות ללא הצדקה, בזכותן להוסיף תנאים נוספים לקבלה או לחידוש רשיון העסק. כתוצאה מכך, נגרם נזק כבד למפעלים, המשמעות של כך הינה של כ-50% מהעסקים בישראל אין כלל רשיון עסק.

בליזובסקי קורא ליו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת, מר יורי שטרן, לפעול לשינוי חוק רישוי עסקים, כך שלא ניתן יהיה לשנות רשיון עסק למפעל אלא אחת ל-5 שנים.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים מציין, כי כתוצאה מבירוקרטיה, נבנה למעשה בישראל, מערך "עוקף חקיקה" ע"י רשויות מסויימות. זאת באמצעות שימוש מוגבר בהצגת תנאים נוספים לחידוש רשיון העסק "במסגרת החוק" בתחומים של איכות סביבה, בריאות, בטיחות בעבודה, כיבוי אש ועוד. מערך זה, שאמור היה לתת פתרונות לרשויות למצבים קיצוניים וייחודיים, פועל כיום ללא כל פיקוח והגבלה.

לטענת בליזובסקי, המצב כיום מהווה התערבות גבוהה מהנדרש של השלטון המקומי במהלך התפעול השוטף של המפעל. פרט לכך, ריבוי הגורמים העוסקים בהוספת תנאים לקבלה או לחידוש רשיון העסק יוצר מצב אבסורדי, לפיו גורמים שונים דורשים דרישות מקבילות ולעיתים אף סותרות באותם התחומים עצמם.

מדובר בכך, שמעבר לנותני האישור לפי חוק רישוי עסקים כמו: משרד הבריאות, משרד הפנים, איכות הסביבה, פיקוד העורף ועוד, מעורבים בתהליך של הוספת התנאים והצגת הדרישות למפעלים לשם קבלת רישיון עסק, גורמים רבים נוספים כגון: כיבוי אש, איגודי ערים לאיכות הסביבה, איגודי ערים לביוב ועוד.

מנכ"ל התאחדות התעשיינים ציין, כי כך לדוגמא - במשרד איכות הסביבה קיימים 6 מחוזות ומספר דומה של מחוזות למשרד הפנים. כל אחד מהמחוזות מוציא תנאים נוספים לרישוי עסקים ללא תאום ביניהם ולעיתים אף תוך סתירה. העדר חובת תיאום הדרישות בין הגורמים השונים, אומר בליזובסקי, יוצר מצב של בלבול, המקשה מאד על יישום התנאים.

בליזובסקי ציין, כי חוק רישוי עסקים מאפשר כיום הוספה של תנאים לשם קבלת רשיון עסק בכל עת, הוספה המחייבת בד"כ השקעות כבדות לעיתים אף של מליוני שקלים הגורמים למפעלים חוסר וודאות מתמיד לגבי צפי ההוצאות שלהם.

עוד הוסיף בליזובסקי, כי בחוק רשוי עסקים אין כיום כל חובה על הרשות או על נותן האישור לנמק ולבסס את התנאים הנוספים. הוא ציין, כי אומנם בעל הרשיון רשאי לבקש הנמקה לתנאים הנוספים אך בפועל מרבית העסקים אינם עושים כך בעיקר מחוסר ידיעה של זכויותיהם.

עוד אמר, כי במתכונתו הנוכחית של החוק, בעל הרשיון זכאי לערער על תנאי הרשיון שנוסף לרשיון עסקו רק באמצעות עתירה לבית-המשפט. אין כל חובה מצד רשות הרישוי או מצד נותן האישור לאפשר לבעל העסק להשמיע את טענותיו או הסגותיו על התנאים או לערער על הנימוקים המקצועיים העומדים בבסיס התנאים.

בליזובסקי הוסיף, כי הסיבה העיקרית למצב כיום הינה הבירוקרטיה שחלק ממאפייניה הם עיכובים בחקיקה ראשית ומשנית. לכן קורא בליזובסקי, לקדם יוזמות חקיקה שנועדו לפישוט ולהסדרת התהליכים לקבלת רשיון עסק.

יצויין כי התאחדות התעשיינים קיימה ב-1 במרס 2004, יום עיון בנושא רישוי עסקים בהשתתפותם של יורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים; אשר גרנר, הממונה על רישוי עסקים במשרד הפנים; עו"ד שושנה יוסקוביץ, ממשרד עו"ד עיני ליטבק יוסקוביץ בע"מ; גיל ורדי, מהנדס ראשי במכון לכבאות ודב באסל, מהנדס איכות הסביבה בהתאחדות התעשיינים.