יורם בליזובסקי: לדחות יישום ההסכמות לתעריפי המים

מנכ"ל התאחדות התעשיינים ביקש מרשות הציבורית מים וביוב לדחות את יישום ההסכמות עד לתיקון הסוגיות הבעייתיות. ב-2005 שילמה התעשייה על השימוש במים כ-260 מיליון שקלים - גידול של כ-13% בהשוואה ל-2004
 
התאחדות התעשיינים מבקשת מהרשות לשירותים ציבוריים – מים וביוב לדחות את יישום ההסכמות לתעריפי המים עד לתיקון הסוגיות הבעייתיות. כך טען יורם בליזובסקי, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, בהופעת התאחדות התעשיינים בפני מועצת הרשות.
 
בליזובסקי ציין, כי בטיוטת ההסכמות שהוגשו לעיון הציבור מופיעות סוגיות שעלולות לגרום לפגיעה ממשית במפעלי התעשייה.
 
בליזובסקי העריך כי אימוץ מסקנות הוועדה כמו שהן יגרום בטווח הקצר לתוספת עלות של יותר מ-50 מיליוני שקלים לשנה למפעלים המקבלים כיום את אספקת המים שלהם מהרשויות המקומיות. מדובר בכ-25 מיליון מטר מעוקב מים בשנה.
 
מנכ"ל התאחדות התעשיינים הדגיש כי משמעות תוספת זו הנה הכבדה ניכרת על התעשייה ופגיעה אנושה במפעלים רבים מענפים עתירי צריכת מים. על מנת למזער ככל הניתן את הפגיעה במפעלי התעשייה, מבקשת התאחדות התעשיינים שכל שינוי שייקבע בתעריפי המים, ייושם באופן הדרגתי על פני תקופה ארוכה ובכך יאפשר הערכות והסתגלות של המפעלים לתעריפים החדשים.
 
השינויים שיש לטענת התאחדות התעשיינים לערוך בהסכמות הנם:
 
ההסכמות לעניין תעריפי המים מנוסחות באופן כללי מדי ולא מחייב ואינן כוללות את התעריף שיחול על ציבור הצרכנים החל משנת 2006.
 
ההסכמות אינן כוללות גם התייחסות פרטנית לגבי תעריפי הביוב -  נושא זה הנו מהותי ביותר למפעלי התעשייה. ע"פ בדיקת התאחדות התעשיינים מתברר כי אגרת הביוב המוטלת על מפעלי התעשייה גבוהה מזו המוטלת על מגזרים אחרים. יצוין כי התאחדות התעשיינים תומכת בדיפרנציאציה של תעריפי הביוב, בהתאם לאיכות השפכים.
 
התאחדות התעשיינים ממליצה לקבוע דיפרנציאציה בין תעריפי המים לתעשייה לבין תעריפי המים למגזר הביתי ואף לקבוע מקדם התייעלות בצריכות המים במגזרים השונים שאינם יעילים. לטענת התאחדות התעשיינים שיטת קביעת הוצאות הגבייה והעמסת פחת הגבייה מפלים לרעה את המפעלים לעומת הצרכנים הביתיים בכך שהם גורמים לסבסוד צולב, שהינו אסור לפי חוק התאגידים. התאחדות התעשיינים סבורה כי על הרשות הציבורית מים וביוב לייחס את עלויות הגבייה השונות לצרכנים השונים.
 
התאחדות התעשיינים תומכת בהצעה המתוקנת של רשות המים והביוב, לפיה לא תהיה הכרה בעלויות שירותי ההון במערך הולכת המים, בגין נכסים שכבר שולמו עבורם היטלים בעבר. לטענת התאחדות התעשיינים, בהצעתה המקורית, בחרה הרשות להתמקד בחיזוקם של תאגידי המים והביוב, תוך פגיעה ממשית בצרכנים בכלל ובצרכנים התעשייתיים בפרט. לטענת התאחדות התעשיינים, אין סיבה כלכלית לקביעת בסיס הנכסים של התאגידים ע"פ ערך כינון מופחת של נכסי תאגיד המים, שהצרכנים כבר שילמו עליהם היטלים יקרים בעבר. הכללה בתעריפי המים של עלויות ההון בגין נכסים ששולם עליהם בעבר, מהווה "כפל תשלום" מיותר ולא מוצדק, והיא מנוגדת לחלוטין לחוק תאגידי מים וביוב.
 
בליזובסקי מעריך, כי בשנת 2005 שילמה התעשייה בגין צריכות המים כ-260 מיליון שקלים - גידול של כ-13% לעומת השנה שקדמה לה. בשנת 2005 צרכה התעשייה כ-115 מיליון קוב מים, בדומה לשנה שקדמה לה. לטענתו שמירה על עלותם נמוכה של תעריפי המים מהווה נדבך מרכזי בשימור כושרה התחרותי של התעשייה הישראלית.