יורם בליזובסקי: כ-40% מהמשלוחים המיובאים לארץ נפסלים או מעוכבים בשערי הנמל ע"י מכון התקנים

יורם בליזובסקי: אסור שמדינת ישראל תהפוך להיות "פח הזבל" של העולם; מגלה - כ- 40% מהמשלוחים המיובאים לארץ נפסלים או מעוכבים בשערי הנמל ע"י מכון התקנים, בשל סכנה לציבור; מתריע - כוונת האוצר להפחית הבדיקות עלולות לסכן הציבור; טוען - התאחדות התעשיינים מתנגדת לפיצול מכון התקנים.

בליזובסקי מגלה, כי כ-40% מהמשלוחים המיובאים לארץ והחייבים לעמוד בתקן רשמי כפי שנקבע ע"י משרד התמ"ת, נפסלים או מעוכבים בשערי הנמל ע"י מכון התקנים, בשל סכנה לבטיחות הציבור, בריאותו, או בשל הסכנה לגרימת נזק לסביבה. כך למשל 3,940 משלוחים מיובאים, (מתוך 9,487), נפסלו או עוכבו במחצית הראשונה של השנה בבדיקות השוטפות שערך מכון התקנים בשערי הנמל. עוד כ-10,000 משלוחים מיובאים (מתוך 23,000), נפסלו או עוכבו בשנת 2002 בבדיקות השוטפות שערך מכון התקנים.

בליזובסקי ציין, כי התמונה חמורה במיוחד בתחום מוצרי החשמל שבה נפסלו או עוכבו אשתקד כ-70% מהמשלוחים של מוצרים אלו, אשר לא עמדו בתקן בטיחות מכשירי חשמל. בחינה פרטנית של הממצאים מגלה כי במוצרים מסוימים כגון וסתי לחץ ומזגני אוויר הגיע אחוז הפסילה ליותר מ- 70%. בליזובסקי מציין, כי חמור עוד יותר המצב ביחס למשלוחי מאווררים חשמליים, שם נאמדת הפסילה או העיכוב בכ-86%. עוד מתברר, כי 90% מהמשלוחים של תנורי חשמל לחימום חדרים ושואבי אבק חשמליים נפסלו או עוכבו אשתקד בבדיקות מכון התקנים.

בליזובסקי טוען, כי אם תתממש כוונת האוצר להפחית את הבדיקות בשערי הנמל ולאפשר תחרות בין מעבדות, הדבר עלול לסכן את הציבור. שכן, תיווצר אז תחרות שלא תתמקד בטיב המוצר, אלא בקבלת האישור לשחרור המשלוח מהנמל, באופן שיאפשר את הכנסת המוצרים לארץ ללא קשר לאיכותם והפגיעה תהיה בראש ובראשונה בבריאות ובבטיחות הצרכנים.

בליזובסקי סבור, כי אין מקום לתחרות בין מעבדות כשמדובר באכיפת דרישות רגולטיביות שנקבעו ע"י הממשלה ומן הראוי להשמיט מהחלטת הממשלה את נושא התחרות בין המעבדות העוסקות בבדיקות ייבוא.

התאחדות התעשיינים טוענת, כי אם תתקבל ההצעה לצמצם את היקף חובת בדיקות היבוא, עלול להיווצר מצב אבסורדי לפיו מקלים על היבוא, בעוד שעל מוצרים רבים מייצור מקומי, אשר חלים עליהם תקנים רשמיים, מוטלת חובה חוקית לסמנם בתו תקן והם מופעלים לרעה לעומת מוצרי יבוא מקבילים. דבר המטיל על היצרנים עול כספי כבד. זהו מצב בלתי נסבל מבחינת הצרכנים המקומיים, אומר בליזובסקי, ועל כן יש לגרום לכך שתנאי הפיקוח על הייבוא ועל הייצור המקומי יהיו דומים זה לזה ומן הראוי שהחלטת הממשלה בנושא זה, תיתן ביטוי פורמלי לצורך להשוות בין שתי שיטות הפיקוח התקציבי.

במכתב של בליזובסקי לרענן דינור – מנכ"ל משרד התמ"ת, טוען בליזובסקי, כי התאחדות התעשיינים מתנגדת למספר שינויים במרחב התקינה, כפי שמציע האוצר. כך למשל, מתנגדת התאחדות התעשיינים להצעה לפצל את מכון התקנים לגוף עסקי ולגוף ציבורי ללא זיקה ארגונית ביניהם. התאחדות סבורה כי זיקה זו חיונית הן לתפקודו של הגוף הציבורי והן לתפקודו של הגוף העסקי והן לתועלת המשק כולו. מנכ"ל התאחדות התעשיינים טוען, כי קיימת סינרגטיות רבה בין הפעילות העסקיות של המכון לבין הפעילויות הציבוריות וניתוק הקשר בין השתיים תפגע בשתיהן. עוד טוען בליזובסקי, כי פיצול המכון יפגע גם במעמדו ובמוניטין הבינלאומי שצבר במשך שנים רבות וכתוצאה מכך ייפגעו התעשיות המייצאות.

התאחדות התעשיינים ממליצה לפתור אחת ולתמיד גם את בעיית תקציב התקינה, ע"י כך שיקבע שפעילות התקינה תמומן מתקציב המדינה מאגרה שתוטל על כל המעבדות המאושרות בשיעור של 4% - 5% מהכנסותיהן הקשורות בבדיקות לפי תקנים. יצויין כי כיום רק מעבדות המכון מממנות את גרעון חלק מפעולות התקינה, ומן הראוי שגם מעבדות מאושרות אחרות הנהנות מפרי עבודת התקינה ישלמו עבורו. התאחדות התעשיינים גורסת שהסתמכות מלאה על תקציב האוצר למימון התקינה, מהווה סכנה לעתיד עידוד התקנים, משום שלא ניתן להבטיח תקציב זה לאורך זמן.

בהתייחס לשיטת האכיפה של התקנים על המוצרים המיובאים טוען מנכ"ל התאחדות התעשיינים כי אין ליישם את ההמלצה לעבור לפיקוח בשווקים תוך צימצום היקף חובת בדיקות היבוא בשער הנמל, לפני שיובטחו התקציבים הדרושים לכך ולפני שיסתיים הליך חקיקת התיקון לחוק התקנים בדבר החמרת הענישה על העוברים על החוק. להערכת התאחדות התעשיינים, הגדלת כוח האדם ביחידת הממונה על התקינה ועלויות נוספות של בדיקת המוצרים במעבדות, תחייב להקצות כ-10 מליוני ש"ח בשנה.

להערכת בליזובסקי, ביצוע כלל השינויים המוצעים, יעלו לאוצר המדינה כ-200 מליון ש"ח, אך מאידך, לא יוסיפו שקל אחד לצמיחה למשק.