יאיר וינברגר: תעשיית המתכת והחשמל משוועת לידיים עובדות

כ-250 מפעלים מוכנים לקלוט לאלתר כ-2,100 עובדים מקצועיים החסרים היום בענף; מגלה: התוצאה - כ-200 נשים החלו לעבוד כמפעילות מכונות לעיבוד שבבי בכ-15 מפעלי מתכת וחשמל; תעשיית המתכת והחשמל מגבירה את חדירתה לשוקי העולם - מ-28% יצוא מכלל המכירות לפני עשור, ל-41%


00:00 ,14.04.2005 מאת: מערכת פורט2פורט

כ-250 מפעלים מוכנים לקלוט לאלתר כ-2,100 עובדים מקצועיים החסרים היום בענף; מגלה: התוצאה - כ-200 נשים החלו לעבוד כמפעילות מכונות לעיבוד שבבי בכ-15 מפעלי מתכת וחשמל; תעשיית המתכת והחשמל מגבירה את חדירתה לשוקי העולם - מ-28% יצוא מכלל המכירות לפני עשור, ל-41% כיום; מעריך - בשנת 2005 יגדל יצוא המתכת והחשמל בכ-6% ריאלית ויסתכם בכ-4.76 מיליארד דולר.
 
תעשיית המתכת והחשמל משוועת לידיים עובדות. כ-250 מפעלים מוכנים לקלוט לאלתר יותר מ-2,100 עובדים מקצועיים החסרים כיום בענף. מדובר ברתכים, חרטים, מפעילי CNC, חווטים, מסגרים, כרסמים ועוד. כך גילה היום (13/4) יאיר וינברגר, יו"ר איגוד תעשיות המתכת והחשמל בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אלקטרוטרם, במסיבת כתבים לרגל יום תעשיות המתכת והחשמל.
 
וינברגר גילה, כי כדי לענות על המחסור ולו חלקית, קלטו לאחרונה כ-15 מפעלי מתכת וחשמל כ-200 נשים המועסקות כמפעילות מכונות לעיבוד שבבי. 
 
יו"ר איגוד המתכת והחשמל בהתאחדות התעשיינים ציין, כי מסקר ערכו כלכלני האיגוד מתברר כי 760 עובדים מקצועיים חסרים במפעלי המתכת והחשמל באזור המרכז, (כ-180 רתכים, כ-300 מפעילי מכונות CNC, כ-80 חווטים ועוד). כ-580 עובדים מקצועיים חסרים באזור הצפון. (כ-125 רתכים כ-140 מפעילי מכונות, כ-120 מסגרים ועוד); כ-800 עובדים מקצועיים חסרים באזור הדרום. (כ-170 רתכים, כ-200 מפעילי מכונות / CNC, כ-125 חווטים ועוד).
 
מצב זה, אומר וינברגר, מעורר דאגה רבה בקרב יצרני הענף. הוא קרא למשרד החינוך ולמשרד התמ"ת, לגבש במשותף עם התעשיינים תוכנית פעולה הן כדי להביא לכך שתלמידי החטיבות העליונות יוכשרו בתחום זה והן כדי להכשיר מובטלים או עובדים בלתי מקצועיים, במקצועות המתכת והחשמל החסרים.
 
הוא גילה, כי בימים אלו פועל איגוד המתכת והחשמל בהתאחדות התעשיינים להקמת בית ספר מיוחד במקצועות המתכת והחשמל, שיכשיר עובדים וידאג להשמתם במפעלים.
 
וינברגר ציין, כי תעשיית המתכת והחשמל מגבירה את חדירתה לשוקי העולם, זאת במטרה לשרוד ולהגביר את צמיחת הענף. בעוד, שלפני עשור, היווה היצוא 28% בלבד מכלל מחזור המכירות בענף, הרי שבשנת 2005 יגיע היצוא ל-41% ממחזור המכירות. דהיינו, מיצוא של 2.54 מיליארד דולר בשנת 94', ליצוא של 4.76 מיליארד דולר בשנת 2005 – גידול מצטבר של 87%.
 
וינברגר הוסיף, כי המאמץ להגדיל את היצוא התבטא גם במספר חברות מתכת וחשמל המייצאות לחו"ל. מכ-100 לפני עשור, לכ-200 יצואני מתכת וחשמל כיום.
 
בהתייחסו לשנת 2005, אמר וינברגר, כי להערכתו, תעשיית המתכת והחשמל תמשיך לצמוח גם השנה, המכירות לשוק המקומי יגדלו השנה    בכ-3.0% לעומת 2004 ויסתכמו בכ-30 מיליארדי שקלים; יצוא הענף יגדל ב-2005 בכ-6% ראלית לעומת 2004 ויסתכם 4.76 מיליארד דולר.
 
סה"כ מכירות תעשיית המתכת והחשמל יגדלו השנה בכ-3% לעומת אשתקד ויגיעו לכ-50.7 מיליארד שקל.
 
יו"ר איגוד תעשיות המתכת והחשמל בהתאחדות התעשיינים מסר, כי בשנת 2004, לאחר 3 שנים של מיתון כבד, החלה תעשייה זו להתאושש. אשתקד נוספו לה 3,100 מועסקים לאחר 6 שנים רצופות של פיטורי עובדים (16,400 איש). כיום מועסקים בתעשיית המתכת והחשמל 89,400 עובדים.
 
ההתאוששות באה לידי ביטוי גם בגידול ביצוא שעלה אשתקד ריאלית ב-8.5% לעומת 2003 והסתכם ב-4.49 מיליארד דולר; המכירות לשוק המקומי שמרו אשתקד על יציבות והסתכמו בכ-29.2 מיליארד שקל. סה"כ המכירות של תעשיית המתכת והחשמל גדלו ריאלית בשנת 2004 ב-2.7% לעומת השנה שקדמה לה והסתכמו בכ-49.2 מיליארד שקל. בתוך כך, המכירות בענף מוצרי מתכת גדלו ב-8%, מכירות ענף כלי הובלה גדלו ב-5.2%, ומאידך בענף מכונות וציוד ירדו המכירות אשתקד ב-4% ובענף מנועים חשמליים נרשמה ירידה של 6.7%.
 
וינברגר מנה את בעיות תעשיות המתכת והחשמל כמו העדר השקעות מספיקות בתשתיות, הקיצוץ בתקציב משהב"ט ועוד. הוא ציין, כי על מנת להאיץ את צמיחת תעשיית המתכת והחשמל, על הממשלה להתיר חסמים המעכבים השקעה בתשתיות וליישם השקעות מתוכננות. מדובר בהאצת השקעות בתשתיות בהיקף של 6-8 מיליארדי שקלים.
 
בשנה - מהלך שיביא להעסקתם של כ-2,000 עובדים נוספים בענף. מדובר בין השאר בהאצת הפרוייקטים הבאים: מכרז התפלה של חברת מקורות בהיקף של כ-120 מליון דולר; מתקן ההתפלה המתוכנן בחדרה בהיקף של 220 מליון דולר; שילוב מוגבר של תעשיינים מקומיים בפרוייקט נמל הכרמל ובמקטע היבשתי להולכת גז טבעי (פרוייקט של כ-100 מליון דולר); זרוז פרוייקט הרכבת הקלה גוש דן וירושלים.
 
וינברגר קרא למשרדי הבטחון, האוצר והתמ"ת להכיר ברכש של משרד הבטחון מהתעשייה המקומית כהשקעה בתשתיות לאומיות, על כל המשתמע מכך וכן "לסמן" ולשריין את חלקו של תקציב הביטחון המיועד לרכש ולמו"פ בתעשייה הישראלית, (תקציב הרכש השקלי).
 
הוא ציין, כי משרד הבטחון יזם לאחרונה בשיתוף התאחדות התעשיינים הקמת פורום תעשיות בטחוניות ואזורי עדיפות לאומית שימקד את המאמץ להגברת הפעילות היצרנית בקרב מפעלים אלה – 6 חברות בטחוניות גדולות ועוד כ-300 מפעלים בטחוניים המשמשים  כקבלני משנה לחברות אלו.