טירה: פעילות האוצר מביאה לביטולו של החוק לעידוד השקעות הון

עודד טירה מאשים: פעילות האוצר, במסווה של חוק חדש, מביאה למעשה לביטולו של החוק לעידוד השקעות הון. בכך סותר החוק את כוונתו המוצהרת של שר האוצר; מהווה הפרה בוטה של ההסכם בין התאחדות התעשיינים, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה; מזהיר: יביא להקטנת האטרקטיביות להשקעה בישראל ויבריח משקיעים לארצות בהן ניתנות הטבות טובות יותר.

הפעילות הנוכחית של האוצר, במסווה של חוק חדש, מביאה למעשה לביטולו של החוק לעידוד השקעות הון. דבר המהווה הפרה בוטה של ההסכם בין התאחדות התעשיינים, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. כך מאשים עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים. בכך סותר החוק את כוונתו המוצהרת של שר האוצר, אמר.

טירה מזהיר, כי החוק לעידוד השקעות הון כפי שהוא מנוסח עתה, מקטין באופן משמעותי את סל ההטבות הקיים כיום בחוק וכתוצאה מכך יביא להקטנת האטרקטיביות להשקעה בישראל ויבריח משקיעים לארצות שם ניתנות הטבות טובות יותר.

במכתב לשר האוצר, בנימין נתניהו, מבקש טירה שהאוצר יוציא את התיקונים לחוק לעידוד השקעות הון, מחוק ההסדרים זאת כדי לאפשר טיפול מעמיק ויסודי בסעיפי החוק, תוך בחינת הערות התאחדות התעשיינים. החוק חשוב מדי מכדי שיובלע בחוק ההסדרים, שלא נועד לחוקים כה חשובים.

טירה טוען במכתבו לשר האוצר, כי התעשיינים רואים בתיקון לחוק המוצע, פגיעה של ממש בתעשייה, לעומת המצב שהיה קיים עד היום. נשיא התאחדות התעשיינים אומר, כי לכאורה היה נדמה כי הכיוונים המנחים של הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון, יביאו בעיקר להפחתת העומס הביורוקרטי. אך בפועל המגבלות התקציביות והעומס הביורוקרטי שהיו מוטלים על החברות, הוחלפו באוסף של תנאים מגבילים אשר בהם חברות יצטרכו לעמוד. נכללים בהצעת החוק, אומר טירה, סעיפים המרעים באופן קיצוני את ההטבות להן זכאיות החברות. תנאים אלה מקטינים עבור חלק ניכר מהחברות את זכאותן להטבות ומגבירים את אי-הודאות לגבי היכולת של החברות ליהנות מההטבות בכל עת.

טירה טוען, כי יש לפעול להקטנת הפגיעה בתנאי הזכאות של המפעלים לקבלת הטבות, ע"י ביטול או שינוי חלק מהסעיפים בחוק לעידוד השקעות הון.

זאת ועוד, נשיא התעשיינים סבור, כי גם שני מסלולי הסיוע, שנוספו לכאורה לחוק לעידוד השקעות הון, (מסלול אסטרטגי ומסלול אירלנד) שהיו אמורים, בין השאר, להגביר את ההשקעות של משקיעי חוץ במשק, בפועל הם אינם אטרקטיביים למשיכת משקיעים.

מסלול אסטרטגי
הוא טוען, כי ריבוי קריטריונים קשיחים במסלול אסטרטגי, הופכים אותו לכמעט לא רלוונטי. (הקמת המפעל בפריפריה הרחוקה ביותר - מדרום לקו רוחב 70 או מצפון לקו רוחב 260 - דרומית לבאר שבע או צפונית לכרמיאל; השקעה כוללת של יותר מ-1 מיליארד שקל והכנסה שנתית של המשקיע של יותר מ- 25 מיליארד שקל). מי ישקיע שם היום, ללא תשתיות ראויות, שואל טירה.

מסלול אירלנד
גם ההטבות במסלול אירלנד, אומר טירה, מותירות את חברות משקיעי חוץ באדישות לעומת המצב הקיים כיום. על-פי המסתמן כעת, מתוכנן להיקבע מס על דיבידנד של 12%-15%. משקיע חוץ יכול כיום ליהנות מאותם שיעורי מס, ללא קשר לשינוי החוק או מיקומו הגיאוגרפי של המפעל בו השקיע, באמצעות תכנון מס פשוט. על מנת שמסלול זה יהיה אטרקטיבי למשקיעי חוץ, אומר טירה, יש לקבוע עבורם מס על דיבידנד שאינו גבוה מ-5%.

מסלול הטבות במס (חלופי)
טירה גם מבקש במכתבו לשר האוצר, לקבוע כי סף ההשקעה המינימלי המזכה בהטבות מס יעמוד על סכום של 200 אלף שקל בלבד וכי בנוסף אין לקשור את ביצוע ההשקעה המינימלית באחוז כלשהו משווי הנכסים שהושקעו בעבר. (על-פי התיקון לחוק המוצע, יעמוד סף ההשקעה המינימלי בשיעור של 400 אלף שקל, או 20% משווי הנכסים היצרניים המופחת, הגבוה מביניהם).

לדעתו של נשיא התאחדות התעשיינים, אין לקבוע תקופת צינון כלשהי בין תוכנית ההשקעה של אותו מפעל. (על-פי התיקון לחוק המוצע, תיקבע תקופת צינון בין השקעה להשקעה של 3 שנים. קביעת תקופת צינון של שלוש שנים, אומר טירה, תרע באופן משמעותי את מצב החברות ותפגע

בהשקעות במשק. בעיקר תרע את מצב אלה שבמרכז הארץ, הנהנות כיום משנתיים פטור ממס, ולאחריהן 5 שנים מס מופחת. זאת ועוד, הוא טוען, כי במקרה של מעבר להשקעה במסלול חלופי לאחר ביצוע השקעה קודמת במסלול מענקים, תקופת הצינון - על-פי התיקון המוצע - תעמוד על 4 שנים. משמעות מגבלה זו, אומר טירה, הינה שבפועל אין כל אפשרות לעבור ממסלול מענקים למסלול הטבות מס.

ועדת ערר
הוא גם מבקש משר האוצר לדאוג לכך, כי תוקם ועדת ערער באחריות משרד התמ"ת וכי יוגדרו סמכויותיה כך שהיא תוכל להכריע בנושא הזכאות להטבות, הגדרת אופי המפעל, שחיקת מחזור, נוסחה לחלוקת מחזור החברה עבור מפעלים מבוזרים ועוד. כמו כן, תדון בשינויים החלים בסביבה העסקית מרגע האישור ועד לביצועו.

מסלול תעסוקה
נשיא התאחדות התעשיינים גם טוען, כי יש לדאוג לכך שיינתנו תנאים אטרקטיביים לתמיכה במפעלים במסגרת המסלול התעסוקתי, ויש להכלילו במסגרת החוק לעידוד השקעות הון. הוא סבור, כי למסלול תעסוקה חשיבות מכרעת לקידום ופיתוח מפעלי תעשייה שאמנם אינם עומדים בסף הייצוא, אך תרומתם לתעסוקה עשויה להיות משמעותית. פיתוח מפעלי תעשייה אלה, יאפשר העסקת אלפי עובדים בפריפריה, שאינם מיומנים לעסוק בענפים אחרים. מה עוד, שהצע העבודה בענפים האחרים הינו מוגבל ולא יכול להעסיק את כל אותם אלפי עובדים.

שחיקת מחזור בסיס
בנוסף, מבקש טירה לכלול במסגרת החוק החדש לעידוד השקעות הון, את נוהל שחיקת מחזור בסיס, (ולא במסגרת תקנות) ואשר לא יוגבל בזמן.

הגדרה של מפעל חדש
באשר להגדרה של מפעל חדש לצורך קבלת תמיכה במסגרת החוק, (על מנת שהמפעל יחשב לחדש בניגוד להרחבה של מפעל קיים), מתנגד טירה לשני סעיפים הכלולים ברשימת הקריטריונים להגדרה זו. הקריטריונים להם מתנגדת התאחדות התעשיינים הם: ש-80% מעובדי המפעל יהיו חדשים, ושהמפעל יוקם באתר אחר.