טירה: נשיאות התאחדות התעשיינים תומכת בעקרונות האוצר, לגבי תקציב 2005

בעקבות דיוני תקציב 2005 בממשלה ולקראת ישיבת הממשלה ב-15 באוגוסט, אומר טירה: נשיאות התאחדות התעשיינים תומכת בעקרונות האוצר, לגבי תקציב 2005 - שמירה על מסגרת התקציב, תוך גידול בהוצאה עד 1% ריאלי, שמירה על יעד הגרעון של עד 3% תוצר, וניצול עודפי ההכנסות להפחתת נטל המס; טוען - כדי להגיע לצמיחה של כ-4% ב-2005 ולירידה באבטלה לכ-10%, ע"פ תחזיות האוצר - חייבים להאיץ את הפחתת נטל המיסוי הישיר על עבודה וחברות, לבצע שינויים בתמהיל התקציב ופעילות ממוקדת לעידוד המגזר העסקי; הוקמו 5 צוותי עבודה שיעבדו כקבוצות לובי מול אגף התקציבים באוצר וועדת הכספים של הכנסת.

נשיאות התאחדות התעשיינים תומכת בעקרונות האוצר בראשותו של השר בנימין נתניהו, לגבי תקציב 2005. זאת כדי להימנע מפגיעה בהישגים הכלכליים שהושגו עד כה. מדובר בשמירה על מסגרת התקציב, תוך הגדלת ההוצאה בשיעור הריאלי של עד 1%, גם אם הדבר דורש קיצוץ של כ-6 מיליארדי שקלים בתקציב; שמירה על יעד הגרעון של עד 3% תוצר וניצול הגידול הצפוי בהכנסות ממיסים להפחתת שיעורי המס. כך אומר עודד טירה, נשיא התאחדות התעשיינים בעקבות דיון שערכה נשיאות התאחדות התעשיינים, על רקע פתיחת הדיונים בממשלה על תקציב 2005 ולקראת ישיבת הממשלה בנושא זה ב-15 באוגוסט 2004.

עם זאת, טוען טירה, נשיאות התאחדות התעשיינים סבורה, כי כדי להגיע לצמיחה של כ-4% בשנת 2005 ולירידה באבטלה לשיעור של כ-10% - ע"פ תחזיות באוצר, ממשלת ישראל והאוצר חייבים להאיץ את הפחתת נטל המיסוי הישיר על עבודה וחברות, לבצע פעילות ממוקדת לעידוד המגזר העסקי, לערוך שינויים בתמהיל התקציב, להשתמש בכספי הערבויות של ממשלת ארה"ב, כדי להגדיל את ההשקעה בתשתיות ולחזק את הסיוע לעסקים קטנים.

טירה מסר, כי הוקמו 5 צוותי עבודה שיגבשו תוכנית מפורטת ויעבדו כקבוצות לובי מול אגף תקציבים באוצר ומול ועדת הכספים של הכנסת. מדובר בצוות בראשותו של שרגא ברוש, יו"ר מכון היצוא שיגבש תוכנית מקיפה לעידוד היצוא ולהגברת קצב הגידול; צוות שני בראשותו של אורי יהודאי, יו"ר התאחדות התעשיינים בחיפה והצפון ונשיא פרוטרום, שיגבש תוכנית בנושא החוק החדש לעידוד השקעות הון; צוות שלישי בראשותו של אלישע ינאי, יו"ר נשיאות איגוד תעשיות האלקטרוניקה, המידע ותוכנה ונשיא מוטורולה ישראל, שיגבש תוכנית לעידוד המחקר והפיתוח; צוות רביעי בראשותה של ליאורה בירנהק-מרקוס, חברת נשיאות התאחדות התעשיינים ומנכ"לית מנעמים, שיגבש תוכנית לעידוד המפעלים הקטנים והבינוניים וצוות חמישי בראשותו של רימון בן שאול, יו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל קונרס טכנולוגיות, שיגבש תוכנית להפחתת מיסים.

נשיא התאחדות התעשיינים מפרט ואומר כי הממשלה חייבת, כאמור, להגדיל ההשקעה בתשתיות ולהשקיע לפחות כ-20 מיליארד שקל בשנת 2005 למטרה זו, תוך זירוז פרוייקטים בתחום התשתית הלאומית כגון: תשתית כבישים; רכבות; הולכת גז; התפלת מים; כיתות לימוד, בתי משפט וכו'; מנהרת הכרמל, ותשתיות טכנולוגיות בתעשיות הביטחון. מדובר גם בפרוייקטים במימון הסקטור העסקי תוך שילוב הגופים המוסדיים. לדעתו, יש להקים גופים מרכזיים לריכוז ויעוץ בתחום.

טירה ציין, כי בתחום תהליך הפחתת מיסים סבורה נשיאות התאחדות התעשיינים, כי יש להשלים את הרפורמה של רבינוביץ, (כאשר לחודש ינואר 2005, מתוכנן שלב נוסף של הרפורמה שעלותו - 2.8 מיליארד שקל, ולינואר 2006 - השלב הסופי, שעלותו - 1.3 מיליארד שקל); להאיץ את הפחתת מיסי החברות; להנהיג פחת מואץ על השקעות במכונות ובציוד בתעשייה; להפחית את תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי ולהנהיג מס הכנסה שלילי לבעלי הכנסות נמוכות שמתחת לשכר המינימום.

בנוסף סבורה נשיאות התאחדות התעשיינים, כי על הממשלה והאוצר להגדיל באופן ניכר את התמיכה במו"פ (תוספת של 1 מיליארד שקל) ולתמוך במו"פ לתעשייה המסורתית, לרבות שימוש בכלים חוץ תקציביים, (דוגמת יוזמה ב', איגוח ועוד); ליישם כלים נוספים לעידוד היצוא; לא לייקר את העלויות לתעשייה (אנרגיה, מים, ארנונה, עבודה וכו'); לתת סיוע לעסקים קטנים ובינוניים; לעודד העסקת עובדים ישראלים במשק, תוך המשך תהליך ההפחתה במספר העובדים הזרים.

עוד טוען טירה, כי נשיאות התאחדות התעשיינים סבורה שעל ממשלת ישראל והאוצר, להשלים את החוק החדש לעידוד השקעות-הון, לרבות מסלול תעסוקה; להשלים את החקיקה בנוגע להוצאת ידע בחוק המו"פ; לשנות וליישם את חוק עידוד המגזר העסקי; לתקן את חוק חובת המכרזים ולחוקק חוק כחול-לבן, שיאפשר לחברות ישראליות לזכות במכרזים ממשלתיים וציבוריים, כנהוג בארה"ב. בנוסף אין לפגוע ברכישות מהתעשיות הביטחוניות.

לדעת נשיאות התאחדות התעשיינים, על הממשלה להמשיך בביצוע הרפורמה בנמלי הים, תוך תיאום עם המגזר העסקי והעובדים; להמשיך ברפורמה בשוק ההון, בחינוך, (כולל טיפול בסוגיית החינוך המקצועי והטכנולוגי, לרבות הקצאת משאבים); לערוך רפורמה ברשויות המקומיות (לרבות במיסוי העירוני). וכן לבצע רפורמה במנהל מקרקעי ישראל.