ועדת זילר להתנהלות השירותים הווטרינרים: ממצאים קשים על התנהלות לא תקינה

הוגשו מסקנות ועדת הבדיקה לפיהם הכשל המרכזי בשירותים הווטרינריים הינו השתלטות הדרג המינהלי על הדרג המקצועי. שר החקלאות יפעל לאיצור מנהל חדש ויקים ועדת היגוי לרה-ארגון השירותים
 
ועדת הבדיקה לבחינת התנהלות השירותים הווטרינרים, בראשות השופט (בדימוס) ורדי זילר, ובהשתתפות ד"ר יהודה עפרון, הגישה את מסקנותיה לשר החקלאות, שלום שמחון. שמחון החליט לפני כשנה וחצי על הקמת ועדת הבדיקה, שסמכויותיה כשל ועדת חקירה, באישור שר המשפטים והממשלה. דו"ח הוועדה כולל כ-260 עמודים, שגובשו בתום שמיעת 119 עדים.
 
בעקבות מסקנות הוועדה הודיע השר שמחון כי בכוונתו להביא כבר בשבוע הבא הצעת החלטה לממשלה להקמת ועדת היגוי ציבורית, בראשות נשיא האוניברסיטה העברית, מנחם בן ששון, שתגבש תוכנית לשיקום ורה-ארגון של השירותים הווטרינרים, בהתאם למסקנות הדו"ח ולהתאמת פעילות השירותים הווטרינרים לעידן הנוכחי. בנוסף, יבקש השר שמחון לתאם עם נציב שירות המדינה, הקמה של ועדה לאיתור בעלי תפקידים בכירים בשירותים הווטרינרים.
 
שמחון החליט בהתאם להמלצת הוועדה על הפסקה מיידית של עבודתו של הסמנכ"ל למינהל, יהודה מאירוביץ, אשר השעה עצמו מעבודתו לפני מספר חודשים. בהתאם להמלצת הוועדה יועבר הדו"ח ליועץ המשפטי לממשלה לבחינת התנהלותו של מאירוביץ אשר על פי הדו"ח: "הפך את אי-אמירת האמת, הן בפני הוועדה במסגרת עדות, הן בדיווחי עבודה שונים, למשהו הקרוב לשגרה". שמחון החליט עוד להעביר הדו"ח למבקר המדינה בשל הממצאים הנוגעים להתנהלות מבקר הפנים של המשרד, משה שבתאי, ועובד משרד מבקר המדינה, שמעון עמר.
 
בהנהלת המשרד מדגישים כי מסקנות הדו"ח ייושמו ביעילות תוך מתן דגש על שמירת האינטרסים של בריאות הציבור.
 
הוועדה קובעת כי "אם כל חטאת של אי התקינות בשירותים הווטרינרים הוא כשל ארגוני חמור שהלך וגבר עם השנים".
 
הוועדה מגדירה ככשל מרכזי את השתלטות הדרג המינהלי על הדרג המקצועי. וזאת בשל השליטה הכמעט מלאה בשירותים הווטרינרים, שאליה חתר ושאותה השיג הסמנכ"ל למינהל, יהודה מאירוביץ, ששלט בשירותים הווטרינרים ביד רמה. השליטה שהשיג מאירוביץ גררה בעקבותיה עימות בין הפן המקצועי ובין הפן המינהלי.
 
הדו"ח מרחיב בכל הנוגע לנזק המתמשך שגרם מאירוביץ, וקובע נחרצות כי: "הקשה והמזיק ביותר לתפקידו של השירותים הווטרינרים הוא מינויו וכהונתו לאורך שנים של מאירוביץ. הוא הצליח לרכז בידו שלטון ייחודי, שכונה על ידי אחדים כשלטון של פחד והטלת אימה וטרור. מדובר באדם המודרך על ידי שיקולים בלתי עניינים שבמרכזם ניצב הוא עצמו. הוא מתערב בכל, ובכלל זה בתחום המקצועי הווטרינרי שבו אין לו ידע מוסמך, והוא מותיר אחריו אדמה חרוכה בשטחים רבים. דרך פעילותו משרה אווירה עכורה וקשה, מובילה למינויים לא ראויים, מעוותת סדרי עדיפויות כספיים ומנהליים, בזה לכללי מינהל תקינים, ונעדרת בלמים בכל הנוגע לאבחנה הרחבה בין "שלי" ל"שלך" (עמ' 48).
 
בפני הוועדה נחשפה תמונה עכורה בכל הנוגע לדרך המינויים בשירותים הווטרינרים. הוועדה קובעת כי למאירוביץ הייתה מעורבות מלאה בכל מינוי ובכל מכרז. "אחד הגורמים לאווירה המתסכלת השוררת בשירותים הווטרינרים נבע מהתחושה המוצדקת של העובדים כי טובים סיכוייהם של המסתופפים בצלו של מאירוביץ ליהנות מקבלת תפקידים ומינויים אטרקטיביים, מקידום, מנסיעות לחו"ל ולקבלת טובות הנאה אחרות, ואילו סיכוייהם של אחרים לזכות בכל אלו קטנים". הוועדה קובעת עוד כי דברי מאירוביץ בעניין מעורבותו במינויים היו "לא אמת רבתי!" (עמ' 78).
 
הוועדה קובעת כי הקשרים יוצאי הדופן שמאירוביץ קשר עם גורמי פנים וחוץ היכולים להקל או לסייע או לאשר או לאפשר מהלכים אותם ביקש מאירוביץ לבצע בתחום מינויי או פיטורי עובדים, הקלו עליו את המלאכה.
 
מאירה עזר, שהיתה בכירה בנציבות שירות המדינה, העידה כי: "למאירוביץ היו קשרים טובים מאד עם הנציבות כי הוא מכיר אנשים לאורך שנים, הדיבורים היו שיש לו גם דלת פתוחה לנציב שירות המדינה" (עמוד 170). היד החופשית שמאירוביץ הצליח להשיג במידה רבה מגורמי חוץ הפכו אותו לשליט יחיד הממנה מינויים, ולו ההנהגה. בהקשר זה מזכירה הוועדה את פיטוריהם של מספר עובדים בשירותים הווטרינרים, ביניהם: ד"ר אלכסייב, שהיה עובד טוב, ופוטר בשל סירובו להעניק למאירוביץ שירות שלא הגיע לו, ניסיון סילוקו של ד"ר אבני ממשמרתו בנתב"ג, רק משום שהקפיד, בניגוד לקודמיו ולמורת רוחם של בעלי עניין שהיתה להם נגישות למאירוביץ, לבדוק בעלי חיים המיועדים לייבוא או לייצוא, הענקת תואר של סגן מנהל המכון הווטרינרי לד"ר שמעון פרק ללא מכרז וניסיון לצמצם סמכויותיו של ד"ר רוני עוזרי, מנהל השירותים הווטרינרים בשדה, לאחר שנתן עדות שאינה מחמיאה למאירוביץ. ניסיון זה חרג מכללי התקשי"ר ומאירוביץ הניע וגרר את נציבות שירות המדינה לאשר כרסום סמכויותיו של ד"ר עוזרי, אשר בדיעבד הכירה בכך שצעד זה היה מוטעה (עמ' 172).  הוועדה קובעת כי כל אלה השפעתם של כל אלה על המורל, יחסי העבודה, והאמון בהנהגת השירותים הווטרינרים, היא הרסנית" (עמ' 79).
 
הדו"ח מתייחס למנהלים נוספים בשירותים הווטרינרים וקובע כי חלקם אינם מתאימים למלאכה שהופקדה בידם. באשר למנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר משה חיימוביץ, קובע הדוח כי הוא נזקק או נטה להיגרר אחרי סגנו לאמרכלות מאירוביץ וכי לא היה בקיא בכל הנעשה בשירותים הווטרינרים.
 
פרק נכבד מקדישה הוועדה לכשל המבקר הפנימי במשרד החקלאות. המבקר הפנימי של המשרד, בעשרים השנים האחרונות, משה שבתאי, לא יזם ולא ערך אף דו"ח ביקורת בהנהלת השירותים הווטרינרים, על אף שמדובר ביחידה שתקציבה כ-80 מיליון שקל. הוועדה קובעת כי "הימנעות הביקורת הפנימית לבדוק ולו פעם אחת(!), אם לא את ההיבט הכספי (שזועק לביקורת), לפחות את ההיבט הארגוני ונוהל התיעוד היא מחדל חמור". הוועדה שמעה תלונות על חוסר נכונותו של שבתאי לטפל ברצינות בתלונות וקובלנות שיש להן זיקה למקורביו של מאירוביץ.