ועדת המחקר בלשכת המדען הראשי אישרה את תחום התעשייה המסורתית כתחום מועדף

ועדת המחקר בראשותו של המדען הראשי במשרד התמ"ת, ד"ר אלי אופר, אישרה את תחום התעשייה המסורתית כתחום מועדף. העדפה מתבטאת בהשתתפות המדען הראשי בתוכניות מו"פ ראויות מהתעשייה המסורתית בשיעור תמיכה של 50%.
 
ועדת המחקר אף המליצה בפני המדען הראשי לאפשר הכרה בהוצאות קניית ידע ובכפוף לכך שמדובר בהוצאות במסגרת תוכנית מו"פ כוללת ובמגבלת תקציבית של עד 50,000 ₪ או עד 30% מעלות קניית הידע והנמוך מבין השניים.
 
פרופ' מנואל טרכטנברג מבי"ס לכלכלה באוניברסיטת ת"א שהוזמן לועדה כמומחה טען כי בשנים האחרונות המשק הישראלי אופיין בהתפתחות מהירה של סקטור ההיי-טק אל מול דריכה במקום ואף נסיגה של הסקטורים המסורתיים. מצב זה יוצר מה שמכונה כ- "כלכלה דואלית".
 
טענתו של פרופ' טרכטנברג היא שצמיחה בת-קיימה של המשק יכולה להתרחש רק אם רוב ענפי המשק צומחים בו זמנית, וכי אין בכוחו של סקטור בודד, תהיה צמיחתו מהירה ככל שתהיה, למשוך אחריו את המשק כולו. בנוסף לכך, צמיחה לא מאוזנת הופכת את המשק לפגיע מאוד (ראה משבר התפוצצות "הבועה") וכמו כן גובה מחיר חברתי יקר בדמות היווצרותם של פערים חברתיים הולכים וגדלים, אשר פוגעים כשלעצמם בצמיחה העתידית.
 
הניסיון הכלכלי הבינלאומי מלמד שאימוץ טכנולוגיות רב-תכליתיות הנה נקודת מפתח לגידול בפריון, אשר הנו מנוף הצמיחה העיקרי, ובפרט אימוץ של טכנולוגיות מיידע ותקשורת (ICT). הסקטורים המסורתיים בישראל משקיעים מעט מאוד במחקר ופיתוח (יחסית למדינות מערביות אחרות) וכמו כן לא השכילו עדיין לאמץ ולסגל לעצמם את יתרונות ה-ICT. מכאן שאחת הדרכים להביא לצמיחה מואצת יותר בסקטורים אלה ובכך לצמיחה מאוזנת יותר של המשק כולו היא עידוד ההשקעות במו"פ בסקטורים המסורתיים, ועידוד אימוץ ICTוהתאמתן לצרכיהם. נראה שאין מספיק מודעות לאפשרויות הפתוחות בפני הסקטורים המסורתיים בהקשר זה, ועל כן יש לפתוח בפעולה הסברתית נרחבת להעלאת נושא זה לסדר היום.
 
כמו כן, הוצגו בפני ועדת המחקר ממצאי הסקר לפריון בתעשייה שהוזמן ע"י המדען הראשי. הסקר שנערך ע"י אפלייד אקונומיקס בראשותו של פרופ' צביקה אקשטיין העלה כי ברוב הענפים קיימים פערים גדולים בין ישראל למדינות ה-OECDובפרט ארה"ב בתוצר לעובד, בהון לעובד ובפריון הכולל.
 
כמו כן, עלה כי הוצאות המו"פ בישראל מרוכזות בענפי החשמל, האלקטרוניקה והציוד המתקדם כאשר בשאר הענפים ישראל מוציאה הרבה פחות על מו"פ ממדינות ה-OECD.
 
עוד עלה מהסקר כי קיים קשר חיובי מובהק בין מו"פ לפריון העבודה. הקשר חזק יותר בענפים תעשייה קלה: פלסטיקה וגומי, חשמל ואלקטרוניקה וחלש יותר בענפי המזון וטבק, טקסטיל, הלבשה, דפוס, כימיקלים, זיקוק ומתכת.
 
ולבסוף, הסקר העלה שסך התעשייה התשואה להשקעה של דולר במו"פ גבוהה פי 2.2 מהתשואה להשקעה של דולר בהון פיזי. התשואה העודפת השולית (לא ממוצעת) להשקעה במו"פ גבוהה מאוד בענפי טקסטיל, הלבשה ודפוס, תעשיה הקלה, מזון וטבק, פלסטיק וגומי ונמוכה יותר בענפי כימיקלים וזיקוק, חשמל ואלקטרוניקה.
 
לשכת המדען הראשי בשיתוף עם בהתאחדות התעשיינים תקיים כנס ראשון בתחום מחר.