התעשיינים: קרוב ל-70% מהבקשות לקרנות מימון נדחו

מסקר שנערך בקרב כ-150 מפעלי תעשייה מתברר כי כמחצית מהחברות שזקוקות לקבלת אשראי בערבות המדינה לא הגישו כלל בקשה, בשל חשש מבירוקרטיה ותנאי ההלוואה המקשים


00:00 ,24.05.2009 מאת: מערכת פורט2פורט

מסקר שנערך בקרב כ-150 מפעלי תעשייה מתברר כי כמחצית מהחברות שזקוקות לקבלת אשראי בערבות המדינה לא הגישו כלל בקשה, בשל חשש מבירוקרטיה ותנאי ההלוואה המקשים
 
עד היום קרנות המימון הממשלתיות לא היו אפקטיביות, דבר שפגע קשות בפעילותם הסדירה של מפעלי התעשייה והמגזר העסקי כולו הסובל ממחנק אשראי והם ממשיכים בשל כך לפטר אלפי עובדים. כך טוען שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, לקראת הדיון מחר בוועדת הכספים של הכנסת בנושא זה.
 
ברוש ציין כי רק כ-60 חברות קיבלו מימון מהקרן לעסקים בינוניים בהיקף כולל של כ-130 מיליון שקלים, זאת למרות שהיקף הקרן (עד לעסקת החבילה) עמד על 1.3 מיליארד שקלים. ברוש קרא לשוקי אורן, החשב הכללי באוצר, לשחרר את הפקק שנוצר בתהליך קבלת ההלוואות ולבחון מחדש ובהקדם את פעילותן ויעילות התמיכה שלהן במגזר העסקי.
 
ברוש מציין כי מהסקר שערכה התאחדות התעשיינים בקרב כ-150 מפעלים וחברות לקראת סוף חודש אפריל ועד אמצע מאי מתברר כי רק 30% מהחברות הגישו מאז פרוץ המשבר הכלכלי (ספטמבר 2008) בקשה לקבלת הלוואה מאחת מקרנות המימון.
 
מהסקר מתברר כי כמחצית מהחברות שזקוקות לקבלת אשראי בערבות מדינה לא הגישו כלל בקשה. בין הסיבות לכך 43% ציינו את הרתיעה מהבירוקרטיה הכרוכה בהליך הבקשה; 33% - ציינו את הצורך בערבות אישית; 31% - ציינו כסיבה ריבית גבוהה מדי; 21% - לא הגישו בשל זמן הטיפול הממושך; 20% - ציינו כי לא עברו את תנאי הסף; 17% ציינו את העדר הביטחונות כסיבה, 13% ציינו כי תהליך ההגשה מחייב הוצאות גבוהות; 11% נוספים ציינו כי לא הגישו בשל תנאי הגבלת שכר ומשיכת דיבידנד כפי שמופיע בקרנות; 9% - לא הגישו בשל העובדה כי תהליך ההגשה מחייב רמת מקצועיות גבוהה מדי ו-7% בשל הדרישה להסרת סודיות (ניתן היה לציין יותר מסיבה אחת).
 
מהסקר שערכה התאחדות התעשיינים ואשר נועד לבחון את מידת האפקטיביות של קרנות המימון הממשלתיות ככלי סיוע, עולה כי קרוב ל-70% מהבקשות שהוגשו לקרנות המימון הממשלתיות, (הקרן לעסקים בינוניים, הקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה והקרן ליצואן הבודד), נדחו, מרביתן נדחו כבר בשלב החברה הכלכלית הבודקת והיתר נדחו על ידי הבנק.
 
הסיבות העיקריות לדחייה של החברה הכלכלית שבדקה את הבקשה היו - 15% מהחברות ציינו כי לא קיבלו הסבר לסירוב; 10% נדחו בטענה של "השתייכות לענף בעייתי", 10% נוספים ציינו כסיבה - דו"חות כספיים ו-10% נוספים ציינו כסיבה לדחייה את היחסים הפיננסיים של החברה.
 
ברוש מציין, כי רוב החברות שהגישו בקשה להלוואה (76%) פנו לקרן לעסקים בינוניים, (המעניקה הלוואה של עד חודש מחזור לעסקים להם מחזור שנתי של 22 – 100 מיליון שקל). יצוין כי בעקבות עסקת החבילה תגדיל הממשלה את ערבות המדינה מ-1.3 מיליארד שקל ל-2.6 מיליארד שקלים. זכאות העסקים תורחב ותינתן לעסקים במחזור הכנסות שנתי של 15 מיליון שקל ועד 400 מיליון שקלים.
 
18% מהמפעלים שהגישו בקשות להלוואה, פנו לקרן לסיוע לעסקים קטנים בערבות מדינה, (קרן תבור שהעניקה הלוואות עד לעסקת החבילה, בהיקף של עד חצי מיליון שקל, לעסקים עם מחזור של עד 22 מיליון שקל בשנה).
 
6% מהמפעלים שביקשו לקבל הלוואה, פנו לקרן ליצואן הבודד, (המעניקה הלוואה של עד 1 מיליון דולר, לעסקים עם מחזור של עד 15 מיליון דולר).
 
נשיא התאחדות התעשיינים מדגיש כי מהסקר מתברר ש-74% מהמפעלים שהגישו בקשה ציינו כי ההלוואה הינה לצורך הון חוזר, ו-18% בלבד דיווחו כי נזקקו להלוואה לצורך ביצוע השקעה.
 
מהסקר של התאחדות התעשיינים מתברר עוד כי משך הזמן הכולל מתחילת תהליך ההיערכות להגשת הבקשה ועד לקבלת הכסף בבנק עומד בממוצע על יותר משלושה חודשים (כ-13 שבועות). מזה, כשלושה שבועות של היערכות להגשת הבקשה, כחודש וחצי משלב הגשת הבקשה ועד לקבלת אישור הבנק וכחודש נוסף עד לקבלת הכסף.
 
מהסקר מתברר כי 30% מהחברות שהגישו בקשה לאחת מקרנות המימון הממשלתיות נעזרו בשלב הגשת הבקשה בגוף מייעץ (רו"ח/כלכלן ועוד) שאיננו עובד החברה, כאשר הסכום הממוצע ששולם ליועץ חיצוני על ידם עומד על כ-5,000 שקל.
 
ברוש מציין כי מרבית חברות התעשייה (73% מהן) שבקשתן אושרה על ידי החברה הכלכלית הבודקת, קיבלו אישור על ההלוואה גם מהבנק אליו פנו והיתר - 27% מהמפעלים קיבלו, כאמור, תשובה שלילית מהבנק למרות אישור החברה הבודקת.
 
עוד מתברר מסקר של התאחדות התעשיינים כי היקף הבקשה הממוצעת להלוואה מקרנות המימון הממשלתיות, עומד על 2.9 מיליון שקל לחברה ורק כשני שליש מהיקף הבקשות אושרו על ידי הבנקים - כ-1.9 מיליון שקל לחברה.