התעשיינים: הקיצוץ המתמשך בתקציב המו"פ יגרום להשפעות הרסניות על המשק הישראלי

מחקר ופיתוח נתפס בעיני הכלכלנים כאחד התחומים המצדיקים מעורבות ממשלתית, וזאת בשל קיומם של כשלי שוק. לקיצוץ השלכות רבות בהן פגיעה בייצוא הישראלי, העתקת מו"פ וייצור לחו"ל, פגיעה בתעסוקה ועוד
 
החל משנת 2000 חל כרסום מתמשך בתקציב המו"פ מרמה של 1.8 מיליארד שקל ל-1.2 מיליארד שקל ב-2006 ול-1.1 מיליארד שקל בתקציב 2007. במצטבר קוצצו במהלך שנים אלו כ-4.5 מיליארד שקל
 
על פי תחשיבים שנעשו בלשכת המדען הראשי, התקציב הדרוש הינו כ-2.5 מיליארד שקל, וזאת על מנת שניתן יהיה לאשר את הפרויקטים הראויים, לרבות פרויקטים של התעשייה המסורתית.
 
יש לציין, כי מחקר ופיתוח נתפס בעיני הכלכלנים כאחד התחומים המצדיקים מעורבות ממשלתית, וזאת בשל קיומם של כשלי שוק. ההשקעה במו"פ מניבה תשואה גבוהה מאוד למשק, והיא גבוהה מהתשואה למפעל שמבצע את ההשקעה. הסיבה לכך נעוצה בתופעת ה"גלישה" spillover)) - ההשקעה במו"פ במפעל בודד משפיעה גם על שיפור בפריון וברווחיות של מפעלים אחרים בענף, כמו גם של ענפים אחרים ושל המשק כולו. בנוסף, רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה במו"פ בעיני המשקיע הבודד או בעיני החברה המפתחת גבוהה בהרבה בהשוואה לרמת הסיכון בראייה כלל משקית. רמת סיכון גבוהה זו, מרתיעה אף גופי השקעה פרטיים, עובדה נוספת המצריכה מעורבות ממשלתית בתחום.
 
זאת ועוד, תמיכה באמצעות מענקי מו"פ מקובלת גם במדינות אירופה, הן לחברות גדולות והן לקטנות. לפיכך, על מנת לשמור על היתרון התחרותי של מדינת ישראל עלינו לעמוד בשורה אחת עם ההטבות הניתנות בעולם המערבי.
 
לקיצוץ השלכות רבות בהן פגיעה בייצוא הישראלי, העתקת מו"פ וייצור לחו"ל, פגיעה בתעסוקה ועוד.