מבדיקת התאחדות התעשיינים עולה כי היחלשות הדולר מתחילת 2017, הובילה לפגיעה ביצוא בהיקף של 7.9 מיליארד שקל. מצב שלילי זה אף מתעצם אל מול המגמה העולמית- בעוד בשאר העולם בין השנים 2013-2017 נרשמה עלייה מצטברת של 17% בסחר, בחמש השנים האחרונות היצוא התעשייתי הישראלי נמצא בקיפאון מוחלט.
בשל היחלשות הדולר המפעלים נהפכים ללא רווחיים, היצוא צונח והתוצאה היא סגירת מפעלים או צמצום קווי ייצור, פיטורים וירידה ברמת החיים בישראל, לעומת מדינות ה- OECD.
ב-12 השנים האחרונות יותר ויותר מפעלים ישראלים עוברים לחו"ל - כאשר משקלם זינק מכ-16% בשנת 2005 ל-28% בשנת 2016. חלקם פתחו קווי ייצור בחו"ל במטרה להרחיב את פעילותם, וחלקם עשו זאת תוך סגירת קווי הייצור בארץ.
כמו כן, בהיעדר תרומתו החיובית של היצוא, המשק לא יוכל לצמוח בקצב העולה על כ- 3.2%, שהינו נמוך משמעותית מפוטנציאל הצמיחה המשקי. לדוגמה, בין השנים 2004-2007 המשק צמח בקצב כפול- 6.2%.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: ״למרות מה שהממשלה וקברניטיה מנסים למכור לתקשורת, הכלכלה הישראלית ממש לא במצב טוב - רחוק מכך. היצוא נמצא בצניחה, מה שמעמיד את התעשייה הישראלית בסכנה ממשית, שכן לא ניתן להמשיך ולהיות תחרותיים בשערי המטבע הקיימים. האלטרנטיבה של העתקת פעילויות יצוא אל מעבר לים תמיד קיימת ולצערנו יותר ויותר תעשיינים בוחרים בה. על כן אנחנו קוראים לבנק ישראל לנקוט במדיניות אגרסיבית יותר במטרה להחליש את השקל ולאפשר לנו להמשיך ולייצא מישראל. בין השאר יש להוביל באופן מיידי שורה של צעדים פיסקאליים, מוניטאריים והצהרתיים, שכוללים מדיניות דקלרטיבית לתמיכה ביצוא, מיסוי תנועות הון לטווח קצר, ספיגת עודפי מט"ח בלתי רגישים לשער חליפין והגדלת גידור חוב מט״ח. ביצוע פעולות אלו יוביל לעצירת המגמה של סגירת מפעלים והעתקת קווי ייצור לחו"ל, פיטורים בתעשייה וירידה ברמת החיים של תושבי מדינת ישראל״.
גם קצב צמיחת היצוא התעשייתי נמצא בירידה מתמדת - מקצב צמיחה שנתי של 7% בין השנים 2005-2012, ל-0.3% בלבד בחמש השנים האחרונות, 2013-2017. ההאטה המשמעותית ביצוא הישראלי החלה כבר ב-2008: אם בשנים 2007 – 2004 יצוא הסחורות והשירותים הסבירו כ-43% מצמיחת המשק כולו הרי שבשנים 2017 – 2008 נשחקה תרומתו של היצוא לכ-16%.
השלכות הנסיגה ביצוא התעשייתי- הנסיגה במשלוחי היצוא, נגזרה בעיקרה משחיקה מתמשכת ברווחיות היצוא ובכושר התחרות מול המתחרים בחו"ל. שחיקה זו, חלה על רקע שילוב של מספר גורמים, בהם – שינויים בשערי מטבע, נטל הבירוקרטיה והרגולציה בישראל, עלויות הייצור הגבוהות, ירידה בתמריצי ההשקעה הממשלתיים, מצאי נמוך של כוח אדם טכנולוגי ומקצועי ועוד. לגורמים אלו, הצטרפו בשנים האחרונות פעילויות אקטיביות לעידוד היבוא. מהתאחדות התעשיינים נמסר כי שחיקה זו פוגעת ביכולתם של התעשיינים להציג חדשנות, לפתח יתרונות יחסיים ולבסס מנועי צמיחה עסקיים חדשים.
אהבתם? שתפו
