התורכים מעוניינים להדק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם התעשייה הישראלית

משלחת של 13 תעשיינים תבקר באיסטנבול ב-14 באפריל בהזמנת נשיא התעשיינים התורכי; פוטנציאל השוק התורכי בתחום טכנולוגיית המידע, אגרו-טכנולוגיה, ציוד רפואי ובטחוני ופיתוח תשתיות מגיע לכ-35 מיליארדי דולרים; שרגא ברוש קורא לתעשיינים לנצל חלון הזדמנויות זה; בשנת 2004 גדל מספר החברות הישראליות הפועלות בתורכיה ב-6% והגיע ל-996.
 
התורכים מעוניינים להדק את שיתוף הפעולה הכלכלי עם התעשייה הישראלית. משלחת של 13 תעשיינים בראשותו של שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר מכון היצוא, תבקר באיסטנבול ב-14 באפריל בהזמנת נשיא התאחדות התעשיינים ואנשי עסקים (TUSIAD) התורכית, מר עומר סבנג'י.
 
סבנג'י הינו מראשי ובעלי קבוצת סבנג'י שהינו קונצרן תעשייתי ופיננסי מוביל בתורכיה בעל מחזור של 7.3 מיליארדי דולרים.
 
ברוש ציין כי מטרת המפגש הינה להדק את שתה"פ הכלכלי בין ישראל לתורכיה, לאתר תחומים חדשים לשיתופי פעולה עסקיים בין תעשיינים משתי המדינות, תוך בניית תשתית להמשך.
 
ברוש טוען כי חברות ישראליות יכולות לנצל את המוניטין והקרבה הגיאוגרפית כדי לחדור לשוק הציוד הרפואי והבריאות בתורכיה הנאמד בכ-2 מיליארד דולר, כולל התמודדות על חוזי רכישה, הממומנים ע"י הבנק העולמי.
 
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר מכון היצוא סבור כי פוטנציאל גבוה ליצוא ישראלי ושת"פ עסקי בתורכיה קיים בין היתר בתחומי המיחשוב - שוק פוטנציאלי של כ-700 מליון דולר - כמו תוכנות לניהול מערכות ורשתות ומחשוב מערכת החינוך, (רק ב-17% מבתי הספר בתורכיה, מותקנים מחשבים).
 
המשלחת כוללת את: אוהד מראני, יו"ר בתי הזיקוק לנפט ויו"ר ועדת הכלכלה בהתאחדות התעשיינים; ישר בן מרדכי, מנכ"ל בז"ן; זוהר זיסאפל, יו"ר ראד דאטה תקשורת; עמירם שור, יו"ר אי.אנ.טי אקספשיונל ניו טכנולוגי'ס; אילן בן גיגי, נשיא קבוצת תהל; אלי פלד ומשה סלמון, נציגי אי.סי.איי טלקום; לזי ינאי, מנהל שיווק של חברת ליפמן הנדסה; ד"ר ניר איזק, נשיא חברת ג'נסיס סידס ושלהב שלי, יועץ החברה; צבי פלדה, מנכ"ל גמא אלומיניום; פרג'ון משה, מנהל פיתוח עסקים בחברת גליל הנדסה; ברגמן אביהו, מחברת גילת סטלייט נטוורקס. כן ישתתף בביקור, נציג חברת נטפים בתורכיה, אודי לוויט.
 
יצויין כי פוטנציאל השוק התורכי בתחום טכנולוגיית המידע נאמד בכ-4.5 מיליארד דולרים; בתחום האגרו טכנולוגיה ופיתוח תשתיות, נאמד השוק התורכי בעת תחילת פרוייקט גאפ לפני כשנתיים על כ-32 מיליארד דולרים; בתחום הציוד הרפואי – כ-2 מיליארדי דולרים, כאמור; בתחום ציוד אבטחה – נאמד השוק התורכי בכ-250 מליוני דולרים.
 
ברוש קרא לתעשיינים הישראלים לנצל חלון הזדמנויות זה, הנאמד בכ-35 מיליארדי דולרים, כדי להגביר את היצוא לתורכיה בתחומים אלה.
 
ברוש גילה כי בשנת 2004 גדל מספר החברות הישראליות הפועלות לתורכיה ב-6% לעומת 2003 השנה שקדמה לה. כיום פועלות בתורכיה – 996 חברות ישראליות.
 
יצויין כי בשנת 2004 גדל היצוא התעשייתי לתורכיה (ללא יהלומים) ב-73% לעומת השנה שקדמה לה, והוא הסתכם בכ-794 מליוני דולרים. עיקר הגידול ביצוא נבע מגידול של 77% ביצוא מוצרים כימיים לתורכיה, שהסתכם בכ-430 מליוני דולרים; (כ-54% מסך היצוא הישראלי לתורכיה); יצוא המכונות והמכשירים המכניים לתורכיה גדל בשנת 2004 ב-101% והסתכם ב-122 מליוני דולרים; יצוא המתכות גדל אשתקד ב-300% והסתכם ב-65 מליוני דולרים; יצוא הפלסטיקה והגומי לתורכיה גדל אשתקד ב-14% לעומת 2003 והגיע ל-82 מליוני דולרים; יצוא המזון ירד ב-17% והסתכם ב-1.6 מליוני דולרים; ויצוא הטקסטיל גדל ב-41% בשנת 2004 והגיע ל-40 מליוני דולרים.
 
ברוש מעריך כי השנה יחול גידול נוסף של כ-10% ביצוא התעשייתי לתורכיה.
 
היבוא מתורכיה גדל בשנת 2004 ב-23% לעומת 2003 והגיע ל-1.17 מיליארדי דולרים. עיקר היבוא הינו בתחומי המתכות הפשוטות, טקסטיל ומוצרי טקסטיל, כלי רכב, טייס ושייט, מכונות וציוד חשמלי ומוצרי אבן.