התאחדות התעשיינים מתנגדת לכל שינוי בתעריפי המים לתעשייה

יקי ירושלמי: התאחדות התעשיינים מתנגדת לכל שינוי בתעריפי המים לתעשייה הן כפי שמציע האוצר - יקור של 7% והן כפי שמציע בנק ישראל - יקור של 53%; טוען גם כיום מחיר המים שמשלמים המפעלים גבוה ב-50% מהמחיר הריאלי; מבדיקה מתברר: 300 מפעלי מזון ישלמו כ-3.2 מליון ש"ח יותר לשנה עבור מים, ע"פ הצעת האוצר ו-22.5 מליון ש"ח יותר, ע"פ הצעת בנק ישראל.

התאחדות התעשיינים מתנגדת לכל שינוי בתעריפי המים לתעשייה, הן כפי שמציע האוצר - יקור של 7% והן כפי שמציע בנק ישראל - יקור של 53%. כך מסר יקי ירושלמי, יו"ר הוועדה לנושא זה בהתאחדות התעשיינים ויו"ר מפעלי נייר אמריקאים-ישראלים.

הוא הוסיף, כי כיום מחיר המים שמשלמים המפעלים גבוה ב-50% מעלותו הריאלית. שכן עלויות הפקת קוב מים כפי שמשתקף מדו"חות חב' מקורות עומדות בממוצע ארצי על 1.31 ש"ח לקו"ב מים, בעוד שהמגזר התעשייתי משלם כיום
1.96 ש"ח לקוב.

ירושלמי ציין, כי סך הכנסות המדינה מהעלאת תעריפי המים לתעשייה ב-7%, יסתכמו בכ-13 מליון ש"ח. סכום זניח בתקציב המדינה אך קריטי למפעלי התעשייה. כך למשל, מבדיקה שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים בקרב 62 מפעלי טקסטיל המהווים צרכנים עיקריים של מים עולה כי מפעלים אלו צורכים בשנה כ-8 מליון מטרים מעוקבים של מים. הצעת האוצר תגרום למפעלים אלו תוספת הוצאה שנתית של 1.2 מליוני ש"ח; הצעת בנק ישראל תביא לתוספת של 8.36 מליוני ש"ח בשנה עבור תצרוכת מים זהה.

עוד עולה כי בקרב 300 מפעלי מזון המהווים צרכנים עיקריים של מים, תגרום הצעת האוצר לתוספת הוצאה של כ-3.20 מליוני ש"ח בשנה ואילו הצעת בנק ישראל תביא לתוספת של 22.5 מליוני ש"ח בשנה.

ירושלמי ציין, כי המגזר התעשייתי הינו המגזר היעיל ביותר בצריכת מים בישראל ובשנים האחרונות אף נרשמה מגמת ירידה בהיקף צריכת המים השפירים

בתעשייה, תוצאת ההתייעלות בצריכה, בעוד שהביקוש למים במגזרים אחרים מתרחב באופן מתמיד עד כדי מחסור המצריך להתפיל מי ים.

הוא הוסיף, כי מפעלי התעשייה השקיעו בשנים האחרונות משאבים עצמיים ניכרים לחסכון במים שפירים, וכתוצאה מכך חלה ירידה נוספת בצריכת המים השפירים והתעשייה צורכת כיום רק כ-6.5% מכמות המים השפירים בישראל.

ירושלמי הוסיף, כי הקצאת המים לתעשייה נבדקת ומאושרת אחת לשנה לכל מפעל ומפעל ע"י נציבות המים, וכל מפעל נדרש לעמוד בקריטריונים של חסכון במים ושמירה על איכות הסביבה, וזאת ללא כל תמיכה וסבסוד ממשלתי.

הוא ציין, כי צריכת המים בתעשייה כיום קשיחה וכל העלאת תעריפי המים כמוה כמס על צריכת המים בתעשייה.

לטענתו, אל לממשלה להעניש את התעשייה על יעילותה בצריכת מים, ע"י העלאת התעריפים - העלאה אשר תפגע באופן הרסני בעשרות מפעלי תעשייה ובעיקר מפעלי הטקסטיל, המזון והנייר בהם המים מהווה תשומה מרכזית.

ירושלמי הוסיף, כי על הממשלה לקבוע את תעריפי המים בהתאם ליעילות השימוש בתשומה חשובה זו, שכן ניתן היה לחסוך מליוני קובים אם כלל המשק היה מייעל את השימוש במים שפירים, ובזאת היה נחסך הצורך בהתפלת מים, אשר ייקר את מחיר המים. לפיכך, ציין כי צריך לקנוס את המגזרים הלא יעילים בלבד על הצורך בהתפלת מים ולא את המגזר התעשייתי אשר צורך היקפים נמוכים ובצורה יעילה.