התאחדות התעשיינים: לצמצם את ההגדרה של "הסדר כובל" בחוק ההגבלים העסקיים

מדובר רק בהסכמים המהווים פגיעה קשה ביותר בתחרות; בהתאחדות קוראים להוציא את פעילותה של התעשייה הביטחונית בתנאים מסויימים מחוק ההגבלים העסקיים; לבטל ההיבט הפלילי בחוק זה.
 
יש להתאים את ההגדרה של "הסדר כובל" בחוק ההגבלים העסקיים, לתנאי המשק ולצרכיו כיום. לשם כך, יש לצמצם הגדרה זו המופיעה בחוק, להסכמים המהווים פגיעה קשה ביותר בתחרות, בהם יש צורך בהתערבותה של המדינה. כך עולה ממסמך עמדה של התאחדות התעשיינים בנושא התיקונים הנדרשים לחוק ההגבלים העסקיים.
 
מסמך זה הועבר לפרופ' זוהר גושן, יו"ר הוועדה הציבורית שהוקמה ע"י שר התמ"ת לבחינת חוק להגבלים עסקיים. המסמך הוגש ע"י הוועדה להגבלים עסקיים של התאחדות התעשיינים בראשותו של שאול קוברינסקי והוכן בסיוע משרד עו"ד עמית, פולק מטלון ובן-נפתלי ארז ושות'.
 
התאחדות התעשיינים טוענת, כי ההגדרה של המונח "הסדר כובל" בחוק, הינה בעייתית בהיותה רחבה, עמומה ומעורפלת. אי בהירות זו, הנוספת לתחולתו הפלילית של החוק ומנגנוני רישוי מורכבים, אינם עולים בקנה אחד עם דרישותיו של שוק צומח ודינמי.
 
קוברינסקי הדגיש, כי במקביל, יש לצמצם את התחום שבשוליה של ההגדרה של הסדר כובל, דהיינו "התחום האפור" ורק בהם ניתן יהיה לקבל פטור.
 
לדעת התאחדות התעשיינים יש לקבוע כי "הסדר כובל" הינו הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, שמטרתו או שתוצאתו היא מניעה, הגבלה או פגיעה בתחרות בשוק.
 
כן טוענת התאחדות התעשיינים כי יש להוציא את פעילותה של התעשייה הביטחונית בתנאים מסוימים מחוק ההגבלים העסקיים. קוברינסקי מפרט ואומר, כי התאחדות התעשיינים סבורה כי יש להוסיף סעיף מיוחד שיפטור באופן ספציפי את התעשיות הביטחוניות. על פי סעיף זה לא יחשבו הסדרים כובלים: הסדר שכל כבילותיו נוגעות לפיתוח ו/או ייצור ו/או שיווק של מוצרים או שירותים ביטחוניים אשר מתקיימים לגביו תנאים אלו – בישראל הלקוח היחיד למוצרים ו/או שירותים אלה היא המדינה וכן כי כל הצדדים להסדר הם תאגידים אשר שמם מופיע ברשימה שיפרסם הממונה מפעם לפעם ו/או לפי החלטת שר הביטחון.
 
קוברינסקי מנמק זאת בכך, שהסיכוי להיווצרות מונופול בשוק הצבאי הוא אפסי, מאחר שלמשרד הביטחון יש כלים להתמודד עם מצבים אלה בהוראות ההרכשה שלו. וכי שיתופי הפעולה בין התעשיות הביטחוניות, בכל המקרים, הם בידיעתו, ובמקרים רבים בעידודו וביוזמתו של הלקוח היחיד, דהיינו המדינה (משרד הביטחון).
 
עוד טוען קוברינסקי, כי חוק ההגבלים העסקיים הינו חוק אזרחי ולפיכך אין מקום להיבט פלילי בחוק זה. לחילופין, טוען קוברינסקי, יש לצמצם את ההיבט הפלילי אך ורק למקרים המהווים את הגרעין הקשה של הסדרים כובלים כלומר קרטלים. גם במקרים כאלו, סבורה התאחדות התעשיינים, יש לצמצם את הענישה לקנסות בלבד.
 
במסמך שהגישה התאחדות התעשיינים לוועדה הציבורית, היא ממליצה גם לשנות את מעמדו של הממונה על ההגבלים העסקיים, ולהרחיב את היקף שיקול הדעת שלו, כך שבמסגרת שיקוליו לבחינת מתן פטור "להסדר כובל" יוכל לשקול גם שיקולי "יעילות" ושיקולים ל"טובת הציבור", ולא רק שיקולי תחרות.
 
במקביל, ממליצה התאחדות התעשיינים, כי סמכות בית הדין להגבלים עסקיים תהא בגדר ערכאת ערעור בלבד. לטענת התאחדות התעשיינים שינוי זה בסמכויות ייעל את כל מערכת הפניות ושיתופי הפעולה מול הממונה, לרבות בהליכים פורמליים.
 
לדעת התאחדות התעשיינים, לעיתים מתארכת התקופה למתן הפטור להסדר כובל בשל עמדת הממונה כי חסר מידע, בבקשה לקבלת פטור. התאחדות התעשיינים מציעה שבמידה והממונה סבור כי הוא זקוק למידע נוסף, תועבר בקשתו זו למבקשי הפטור תוך 14 יום ממועד הגשת הבקשה לפטור.
 
כן סבורה התאחדות התעשיינים, כי יש לשנות בחוק ההגבלים העסקיים את המונח "מיזוג" ולהבהיר כי מקום בו גוף מחזיק מעל ל- 25% בתאגיד המבקש להגדיל את אחזקותיו בו, לא ייחשב הדבר כפעולת מיזוג, אלא אם כן רכישת ההחזקות המקוריות באותו תאגיד נעשתה במסגרת מיזוג, ובעת מתן אישור המיזוג התנה הממונה את הגדלת ההחזקות בקבלת אישור נוסף.
 
כן ממליצה התאחדות התעשיינים להרחיב את הפטור לגבי הסדרים בין חברה אם וחברה בת גם להסדרים פנים קונצרניים. לטענת התאחדות התעשיינים כשם שתאגיד רשאי לנתב פעילות בין מחלקות שונות שלו, כך גם הדין לגבי חברה אם והחברות הבנות ו"הנכדות" שלה.
 
במסמך שהוגש לפרופ' זוהר גושן ממליצה התאחדות התעשיינים להרחיב את הגדרת "קניין רוחני" גם ל"כל ידע מסחרי אחר אשר אינו מצוי בנחלת הכלל".