השקל החזק פוגע בסיכויי הצמיחה של המשק ומוביל לירידה ביצוא

השקל החזק, לעומת שער הדולר שהולך ונחלש, פוגע בסיכויי הצמיחה של המשק ומוביל לירידה ביצוא.

בחודשים מרץ-אפריל נסוג היצוא התעשייתי בשיעור דרמטי של 15%. נשיא התאחדות התעשיינים צביקה אורן מסר בהתייחס לנתונים: "זהו מצב חירום למשק, המחייב תגובה מיידית לבלימת ההידרדרות, כשהאחריות לטיפול במשבר זה מוטלת על כתפיי הממשלה ובנק ישראל.

"כל עוד השקל הולך ומתחזק, תמשך הנסיגה ביצוא, שמובילה לשחיקה בכושר התחרות של המשק הישראלי. הייצור מצטמצם ובהתאמה גם ישנה ירידה במספר מקומות התעסוקה בתעשייה, כשבתחילת השנה פוטרו קרוב ל-800 איש. אם לא ייעשה דבר לבלום את ההידרדרות, המצב רק יחמיר.

"מי שחושב שמדובר על בעיה נקודתית של היצואנים, טועה ומוטעה. מדובר בבעיה חמורה, שפוגעת במרבית המגזר העסקי, בסקטור היצוא, בתיירות, בהייטק ובכל הענפים הסובבים אותם, ותפגע ברמת החיים של כולנו".

במהלך השנתיים שחלפו מאז קיץ 2012, התחזק השקל בכ-13.5% ביחס לדולר, וכך גם נשחקה התמורה בגין כל דולר יצוא. שחיקה זו פגעה ביכולתם של היצואנים להציע מחיר אטרקטיבי עבור תוצרתם.

על כן טוען אורן כי על הממשלה ובנק ישראל לקבל החלטה מיידית ולקבוע את שער החליפין על 3.8 שקל לדולר, ולרכוש דולרים ככל שנדרש לשם השגת יעד זה, כפי שנוהגות צ'כיה ושוויץ. 

בנוסף, מניתוח שערך האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, על בסיס נתוני הלמ"ס שפורסמו אתמול (ג'), עולה שהיצוא התעשייתי נסוג דולרית בחודש אפריל בכ-11%, בהמשך לנסיגה דולרית חדה של 13% בחודש מרץ. רמת היצוא התעשייתי בממוצע בחודשים מרץ-אפריל היתה נמוכה בכ-15% לעומת רמתו הדולרית בינואר-פברואר. מדובר בירידה לרמה דולרית של 3.58 מיליארד דולר במרץ-אפריל, לאחר רמה חודשית ממוצעת של 4.23 מיליארד דולר בינואר-פברואר.

הירידה ביצוא התעשייתי במרץ-אפריל הקיפה את מרבית ענפי התעשייה, כאשר ירידות חדות במיוחד נרשמו ביצוא ענפי התרופות, שנסוגו בכ- 44%, הכימיה, שנסוגו בכ-16% וענפי האלקטרוניקה, שנסוגו בכ-10%. 

ענפים אלו מסבירים את עיקר הנסיגה ביצוא במרץ-אפריל, אולם גם ביתר ענפי היצוא נרשמה נסיגה, לרבות נסיגה של כ- 8% בענף הטקסטיל וההלבשה, נסיגה של כ-5% בענף המינרלים האל-מתכתיים, של כ- 4% בענף המזון, של כ- 3% בענף העץ, נייר ודפוס. זאת לצד נסיגה של כ- 2% בענפי המתכת והמכונות.  

יו"ר איגוד האלקטרוניקה והתוכנה אלישע ינאי: "אמרנו לכם שזה יגיע וחבל שלא הקשבתם לנו. התחזקות השקל הביאה לכך שעלות מהנדס ישראלי דומה היום לעלותו של מהנדס אמריקאי, וכך נשחק היתרון היחסי לייצור בישראל. תעשיית האלקטרוניקה הישראלית מפספסת את ההזדמנות לקחת חלק בהתאוששות הביקושים העולמיים בענפי הטכנולוגיה, ומפסידה עסקאות בשל התיסוף. הפגיעה בענפי האלקטרוניקה באה לידי ביטוי גם בשוק העבודה, כאשר מאז סוף 2011 פוטרו קרוב ל-1,800 איש מהענף הציוד האלקטרוני לצריכה ותקשורת".