הצעה: אנרגיה סולרית בין ישראל-ירדן-מצרים והרשות הפלשתינית בסיוע האיחוד האירופי

הצעה להקמת רשת של מתקנים לאנרגיה סולרית שיהיו משותפים לישראל, ירדן מצרים והרשות הפלשתינית, ואשר תוקם בסיוע האיחוד האירופי, תוצג היום ע"י קבוצת מומחים ישראליים בראשות ד"ר עמית מור. ההצעה תוצג בפני רשת משותפת, ישראלית-אירופית, של חוקרים, אישי ציבור ואנשי רוח, הפועלת ביוזמת "קרן פרידריך אברט" הגרמנית, במטרה לצקת תוכן לתוכנית הפעולה שנחתמה בין האיחוד אירופי לישראל ("Action Plan").
 
רשת החוקרים ואנשי הציבור תקיים בת"א מפגש עם עמיתיהם מאירופה המגיעים לישראל במטרה לשדרג את היחסים הכלכליים-מסחריים, המדיניים-ביטחוניים והתרבותיים-מדעיים בין ישראל לאיחוד האירופי לאור תהליך ההרחבה של האיחוד האירופי. את רשת החוקרים הישראלית-אירופית - IEPN: Israeli European Policy Network- מרכזים ד"ר רובי נתנזון, המשמש כיו"ר המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי וד"ר שטפן שטטר, מהמכון לשיתוף פעולה בינ"ל באוניברסיטת בילפילד בגרמניה.
 
"מגזר האנרגיה מספק מיגוון רחב של אפשרויות לשיתוף פעולה באגן המזרחי של הים התיכון ועשוי לשמש כמאיץ לפיתוח כלכלי באזור. ההסכם האחרון לאספקת גז טבעי ממצרים לישראל מחזק מגמה זו. מדובר בחיבור צינורות נפט, תחנות כוח ומתקני גז טבעי ותשתיות אחרות לאספקת חשמל, כמו גם פיתוח מתקנים להתפלת מי ים וכמובן שימוש באנרגיה סולרית. מדבר סיני המצרי, הנגב והערבה בישראל ומדבריות ירדן יכולים לשמש כאתרים אופטימליים להקמת מתקנים לניצול אנרגיית השמש", אמר דר עמית מור.
 
ד"ר מור הדגיש, כי השימוש באנרגיה סולרית יכול להוות מנוע לצמיחה כלכלית מואצת באזור, לרבות עידוד התעסוקה, לצד אספקה קבועה ושוטפת של מקור אנרגיה חלופי, בלתי מזהם, בטוח וידידותי לסביבה עבור מדינות התלויות תלות גבוהה בייבוא נפט כמו ישראל ירדן והרשות הפלשתינית.
 
האנרגיה תשמש, בין היתר, לצריכה תעשייתית ולהתפתל מי ים. יישום ההצעה אף יאפשר למדינות במזה"ת לייצא טכנולוגיות של אנרגיה סולרית למדינות בהן קיים ביקוש גבוה לאנרגיה בתקופה האחרונה, הן באירופה והן בדרום מזרח אסיה, ובראשן סין והודו. כן יאפשר הדבר ייצוא של מסחר בגזי חממה עם מדינות אירופה במסגרת ההסכם הבינלאומי בנושא.
 
ד"ר מור הדגיש, כי הצלחת הפרוייקט מותנת בפיתוח יתרון יחסי ראשוני בשוק האנרגיה העולמי. מיצוב זה יאפשר למדנות באזור לפתח ביחד שליטה על נתחי שוק. הדבר מצריך מתן תמריצים ממשלתיים ושיתוף פעלה הדוק בין ממשלות, יזמים עסקיים, מכוני מחקר ואוניברסיטאות.
 
מבחינת האיחוד האירופי, מדובר על הזדמנות מעולה למעורבות חיובית באזור שלו חשיבות מדינית וכלכלית רבה. מעורבות זו אף עומדת גם בהלימה עם האסטרטגיה הסביבתית של האיחוד לייצור אנרגיה נקייה ועם הצורך בהקטנת התלות באנרגיה קונבנציונלית. האיחוד יכול להפוך את ההשקעה בהקמת המתקנים למוקד הפעילות שלו בתחומי האנרגיה, הסביבה ופיתוח התשתיות וליהנות מהטכנולוגיות שיווצרו באזור כתוצאה משיתוף הפעולה הבין מדינתי והבין אוניברסיטאי. הדבר אף יאפשר לחברות ותאגידים אירופיים נגישות גבוהה לשוק המזרח תיכוני. ההצעה כוללת מספר רכיבים ובהם הקמת מתקנים לקליטת אנרגיית השמש, הקמת מכונים למחקר ופיתוח בתחום ניצול האנרגיה הסולרית והקמת מתקנים להתפלת מי ים כמוצר לוואי.
 
ד"ר רובי נתנזון ציין, כי רשת החוקרים הישראלית-אירופית פועלת להידוק שיתוף הפעולה בתחומים השונים בין אירופה לישראל. רשת החוקרים גייסה רשת תמיכה מקבילה ברחבי אירופה בה שותפים מקבלי החלטות, חוקרים, אנשי רוח ומעצבי מדיניות במדינות השונות, במטרה לגייס תמיכה ציבורית רחבה לשדרוג היחסים בין ישראל לאירופה. מטרה נוספת היא לשרטט תרחישים שונים אפשריים לשילוב ישראל במרחב האירופי.
 
בין הנושאים שיידונו במפגש המשותף – שיתוף פעולה בין ישראל לאיחוד בפרוייקט לווין התקשורת גלילאו, קידום הסחר ההדדי, עידוד האינטגרציה של שוקי העבודה, מדיניות תעסוקה משולבת, שיתוף פעולה תעשייתי ושיתוף פעולה אזורי בתחומי האנרגיה בתמיכת האיחוד. כן ידונו המשתתפים בנושאים מדיניים, כמו תפקיד האיחוד בפתרון הסכסוך במזרח התיכון, דימוייה של ישראל בתקשורת האירופית, השלכות החוקה האירופאית על המשפט הישראלי, שיתוף הפעולה המדיני בין ישראל לאיחוד ובחינת מעמדו והשפעתו של הקוורטט על תהליך השלום במזה"ת.