הנזקים כתוצאה מהפרת זכויות קניין רוחני בישראל - כ-2 מיליארד שקל

מהדו"ח השנתי של הפורום הישראלי לקניין רוחני עולה כי אין כיום בישראל כל התייחסות לגבי האופן שבו יש להתוות מדיניות של קניין רוחני וליישמה בפועל. הפגיעה בהכנסות המדינה: כ-370 מיליון שקל
 
"הנזק הכספי הישיר הנגרם לחברות הנפגעות כתוצאה מהפרת זכויות יוצרים נאמד השנה בכ-2 מיליארד שקל. הפגיעה בהכנסות המדינה (מס חברות ומע"מ) כתוצאה מהפרת הקניין הרוחני נאמדת בכ-370 מיליון שקל בשנה".כך נמסר היום מהפורום הישראלי לקניין רוחני שבאיגוד לשכות המסחר, לקראת הכנס השנתי שיקיים הפורום מחר (5.12.07).
 
בפורום שהוקם במסגרת איגוד לשכות המסחר לפני כשנתיים, חברים ה-BSA (ארגון חברות התוכנה), הפדרציה לתקליטים וקלטות, אלי"ס - אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (קולנוע), איגוד חברות הזרעים והריבוי הצמחי בישראל, ופארמה ישראל (איגוד חברות התרופות המבוססות מחקר ופיתוח).
 
בכנס ייחשף הדו"ח השנתי שמפיק הפורום, שנערך על ידי ד"ר מאיר פ. פוגטש מאוניברסיטת חיפה, ממנו עולה כי אין כיום בישראל כל התייחסות פורמאלית ומעשית לגבי האופן שבו יש להתוות מדיניות של קניין רוחני וליישמה בפועל. "ריבוי הגורמים הממלכתיים אשר עוסקים בתחום הקניין הרוחני בישראל, כפילות בפעילות באותם תחומים, העדר מטרות מוגדרות ומנדט לא ברור, כל אלה יוצרים מצב, שבו מדיניות קניין רוחני בישראל הינה בלתי ברורה, חלקית, ובלתי עקבית", נכתב בדו"ח.
 
לדברי מוטי אמיתי, מנהל אכיפה בפדרציה לתקליטים וקלטות, בשנה האחרונה הוחמר באופן משמעותי הנזק  שנגרם לתעשיית המוסיקה בארץ ומהעולם. החמרה שנובעת בעיקר מהתעצמות תופעת ההורדות הבלתי חוקיות באינטרנט. מנתוני הפדרציה עולה שכ-98% מכלל ההורדות באינטרנט בישראל, בתחום המוסיקה, הנן בלתי חוקיות. זאת ועוד, תופעת התקליטורים המזויפים עדיין ממשיכה "לשגשג", וכיום כ-35% מכלל התקליטורים שנמכרים בישראל הנם מזויפים. להערכת אמיתי, הנזקים הנגרמים לתעשיית המוסיקה נאמדים בכ-120 מיליון שקל בשנה.
 
לדברי גיא גורצקי, מנכ"ל פארמה ישראל, האתגר כיום בעולם הקניין הרוחני הוא בקביעת מדיניות. "הדרך לטפל בהגנה על היוצרים המקוריים ובכלל זה תעשיית התרופות מבוססות מו"פ, הוא בפיתוח תפיסה מקיפה ושלמה. הפגיעה הכספית בתעשיית תרופות המקור בישראל כתוצאה מרמת ההגנה הבלתי מספקת של דיני הקניין הרוחני בישראל מוערכת בלמעלה מ-330 מיליון דולר בשנה".
 
יצחק כהן, מנכ"ל אלי"ס, ציין כי מצב הפיראטיות עדיין חמור ובהיקפים גבוהים מאד. רמת הפיראטיות בישראל בתחום הסרטים עומדת על 40% כשבמדינות המערביות רמת הפיראטיות נעה בין 10%-15% בלבד. "השפעת ההורדות הבלתי חוקיות מהאינטרנט אף החמירה את המצב בכך שסרטים שמוקרנים בבתי קולנוע ניתנים להורדה באינטרנט, לעיתים עוד לפני הקרנתם, ולאחר מכן מופצים בשווקים". להערכתו, הנזק שנגרם לתעשיות הקולנוע מגיע לכ-170 מיליון שקל בשנה.
 
איגוד חברות הזרעים והריבוי הצמחי בישראל, רואה בהגנה על קניין רוחני מטרה נעלה, מאחר שהמחיר שהתעשייה משלמת נאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה. האיגוד מבקש להציג ולמצות את זכויות חבריו על-ידי דחיפה לביצוע שינויי חקיקה כחלק ממהלך כולל. לדברי ניב יונאני, נציג ענף הזרעים בפורום מנהל הקניין הרוחני בחברת "זרעים גדרה", "התעשייה משלמת מחיר כבד עליו יש לתת את הדעת. חברות הזרעים משקיעות שנים רבות בפיתוח זנים חדשים של זרעים אך נפגעות מהפרות שונות". 
 
עו"ד נעמי אסיא, באת כוח ארגון BSA בישראל, מסרה כי דו"ח BSA האחרון שנערך ע"י חברת IDC שהתפרסם בחודש מאי השנה קובע כי רמת הפיראטיות בתוכנה בישראל עמדה בשנת 2006 על 32% המייצגים אובדן של 400 מיליון שקל לתעשיית התוכנה.
 
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, ציין כי כל הנתונים שהועלו על ידי נציגי הפורום לקניין רוחני מעלים תמונת מצב עגומה, לפיה ההגנה על זכויות יוצרים בישראל עדיין כושלת, בלתי מלאה ובלתי מקיפה. "אכיפה, כשלעצמה, היא צעד חשוב, אבל חייבים לשלבה יחד עם חינוך, הסברה והעמקת המודעות של הציבור".
 
"תחומי הסמכות בנושא הקניין הרוחני פזורים בין משרדי הממשלה ואין תיאום ביניהם. למשל במשטרה ישנה יחידה מצומצמת לטיפול בנושא. כל אלה מחייבים תיקון מיידי. הנהגת מדיניות של הגנה יעילה על זכויות קניין רוחני, מהווה מדד לכלכלה מפותחת ולפוטנציאל  פיתוחה של הכלכלה בעתיד".