המשרד להגנ״ס פרסם ״רשימה אדומה״

המשרד להגנת הסביבה מפרסם זו השנה ה-11 את מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2021, המציג לציבור את נתוני הסיכון הסביבתי ממפעלי התעשייה שבבעלות ציבורית וממשלתיות. המדד מספק לציבור מידע השוואתי ופשוט על הביצועים והסיכונים הסביבתיים של חברות ציבוריות בעלות השפעה סביבתית גדולה והמפעלים שבבעלותן. המדד מסייע לחברות להתנהל בצורה אחראית יותר, בהתאם לעקרונות ESG (ניהול אחריות תאגידית וסביבתית).

המדד בוחן לעומק את הסיכון הסביבתי של 45 חברות ציבוריות ו-123 מפעלי תעשייה גדולים. הכנת המדד נעשתה בסיוע חברת DHVMED. על פי שיטת הניקוד במדד, ככל שהדירוג גבוה יותר - כך מידת ההשפעה השלילית על הסביבה והסיכונים הסביבתיים גדולים יותר. 

המדד הוא הכלי העיקרי למידע על רמת הסיכון הסביבתי של חברות, שנערך על-ידי גורם ממשלתי, ומאפשר למשקיעים בחברות ציבוריות לקבל מידע פשוט וישיר על רמת הסיכון שלהן. בשנה האחרונה ביצע המשרד עדכון למתודולוגית חישוב המדד במטרה לפשטו ולטייבו. בין העדכונים שבוצעו שונה אופן ניקוד אי-הציות הסביבתי כך שיתמקד בהפרות שבגינן התבצעה פעולה אכיפה כלשהי, פעילות בלא רישיון עסק או פליטה או העברה בלתי מותרת לסביבה. כמו-כן, נוסף במדד 2021 מרכיב חיובי: הכרה בהתחייבות במסגרת מנגנון "שעת האפס" של המשרד להגנת הסביבה. במסגרת תהליך עדכון המתודולוגיה בוצע שיח בעלי עניין והתייעצות ציבור, וכן בוצעו סימולציות על נתוני מדדים קודמים על מנת לנתח את השפעות המתודולוגיה החדשה על הדירוג. תוצאות המדד לשנת 2021 היא לפי המתודולוגיה החדשה, ונתוני 2020 אף הם יהיו בני-השוואה לפי אותה מתודולוגיה.

במדד לשנת 2021 מפעל כיל רותם (רותם אמפרט), שבבעלות החברות הנסחרות החברה לישראל ו-ICL גרופ, דורג כמפעל בעל ההשפעה הסביבתית השלילית הגבוהה ביותר עם עלייה של 3% בניקוד ביחס לשנת 2020. אחריו ״מככבות״ לרעה ברשימת המפעלים האדומים של ישראל: בז״ן, פז בתי זיקוק אשדוד, כרמל אוליפינים, אלקון מרכז מיחזור נאות חובב, לוויתן, שפד״ן, גדיב, חברת חשמל לישראל – אורות רבין ומט״ש רהט.

דירוג ההשפעה הסביבתית של החברות הציבוריות, המנקד ומציג את שיעור החשיפה שלהן בבעלות ישירה או עקיפה של כלל האחזקות, מדרג את חברת ICL גרופ כציבורית במקום הראשון. אחריה: אלקטרה, בתי זיקוק לנפט, ג'נריישן קפיטל, חברת חשמל לישראל, החברה לישראל, אלקון, פז חברת נפט, מקורות ושיכון ובינוי.

בראש המדד לשנת 2021 נמצא מפעל כיל רותם (לשעבר רותם אמפרט) עם עלייה של 3% בניקוד משנת 2020 ועם 516 נקודות שליליות. עיקר הניקוד למפעל ניתן בגין צו מנהלי שניתן בשנת 2021 בגין הפרות של הזרמת שפכים, הפרות תשתית, וחריגת פליטות מזהמים לאוויר. בשנת 2020 הוצא למפעל עיצום כספי בשל חריגות בפליטות מזהמים לאוויר. ניקוד שלילי נוסף ניתן על אירועים מהשנים 2019 הכוללים הפרות בתנאי היתר הפליטה, אי הגשת מסמכים ודיווחים במועד וכן אירועי חומרים מסוכנים נקודתיים. כמו כן למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה. יש לציין שלאחרונה במסגרת הליך גישור בתביעה ייצוגית של המדינה נגד החברה בשל אירוע הדליפה לנחל אשלים, בשם הציבור כולו, נקבע סכום פיצוי של 115 מיליון שקל על הנזק הסביבתי שנגרם על ידי המפעל. 

במקום השני עם הניקוד הסביבתי השלילי ביותר, נמצא מפעל בתי זיקוק לנפט (בז״ן). המפעל קיבל ניקוד שלילי על הליכי אכיפה משנת 2021 בגין חריגת פליטות מזהמים לאוויר וכן בגין אירוע חומרים מסוכנים של דליפת בנזן בעת ריקון מכל שאירע בשנת 2020. בשנת 2020 הורשע המפעל בהליך משפטי בגין שריפה במיכל חומרים מסוכנים שאירע בשנת 2016. נוסף על כך, הוצא למפעל צו מנהלי על אי שדרוג מתקן תשתית. במהלך שנה זו תועדו הפרות שונות וניתנו התראות על הפרות של חריגות בפליטה לאוויר, תפעול לקוי וחריגות בהזרמות לים. ניקוד שלילי נוסף ניתן על שימועים שנערכו לחברה בגין חריגות בפליטת מזהמים לאוויר וכן הטלת עיצום כספי על אי טיפול באירוע חומרים מסוכנים כנדרש. למפעל מראש יש ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה.

בדירוג החברות הנסחרות בראש המדד לשנת 2021 נמצאת חברת ICL גרופ, עם מגמת עלייה בדירוג בין השנים 2018-2020, אשר משמעותה השפעה סביבתית גדולה יותר, ומגמת שיפור בשנת 2021. ICL היא הבעלים של מספר מפעלים הבולטים בדירוג המפעלים, ובהם כיל רותם ומפעלי ים המלח.

התאחדות התעשיינים: הממשלה מוזמנת לסייע לחברות תעשייתיות בחיבור גז טבעי 

בעקבות פרסום המדד הסביבתי, מהתאחדות התעשיינים נמסר כי ״הממשלה מעדיפה להפנות אצבע מאשימה לתעשייה, למרות שהיא יודעת שהתעשייה היא רק חלק קטן מהמקור לפליטות, במקום לטפל בגורמי הזיהום המשמעותיים האמיתיים– שריפת הפסולת הלא חוקית והתחבורה- 35%  מהנזק הסביבתי כיום מגיע מהתחבורה, כ- 33% מייצור חשמל, וכ- 10% ממפגעי פסולת חקלאית ומשקי בית. לכן אם הממשלה באמת מעוניינת לשפר את איכות הסביבה, היא מוזמנת להקים תשתית תחבורה ציבורית ולסייע לחברות תעשייתיות בחיבור גז טבעי על מנת להפחית את הזיהום וגישה לאנרגיות ירוקות שהתשתית להם בישראל דלה. כמו כן על הממשלה  לזכור כי התעשייה הישראלית היא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של המשק הישראלי ומייצרת מאות אלפי מקומות עבודה ויש לשמור עליה, לצד השקעה ממשלתית בטכנולוגיות ירוקות לשיפור איכות הסביבה״.