המשרד להגנ״ס: מפעל מרמות מנשה ישלם קנס בגובה 1.1 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית דין לעניינים מנהליים, דחה באחרונה עתירה של חברת זהר דליה נגד המשרד להגנת הסביבה בגין עיצום כספי שהטיל עליה המשרד להגנת הסביבה. המשרד הטיל על החברה עיצום כספי בסך 1,100,280 שקל בגין הפרת היתר הפליטה שניתן לה בדבר ערכי הפליטה המותרים והפרה בדבר מערכת בקרה והתראה.

השרה להגנת הסביבה, ח״כ גילה גמליאל: ״המשרד רואה בחומרה רבה הפרות חוק המובילות לזיהום אוויר. הנושא הסביבתי מקבל את הבמה הראויה לו כפי שמשתקף מפסק הדין: אנו פועלים באופן נחוש, יסודי ועקבי, ולכן מי שמזהם – משלם״.

הטענה העיקרית של החברה היא שהיה מקום להטיל עיצום רק על סעיף אחד וכי סכום העיצום הכספי שהוטל הוא גבוה. השופטת תמר בזק רפפורט קבעה, כי ״בנסיבות אלו של אירוע משמעותי של זיהום אוויר, מקורות מים, וסיכון הסביבה והציבור, העיצום הכספי שהוטל על העותרת בהתאם להוראות הדין – סביר ומידתי״.

עוד נקבע, כי ההחלטה בדבר הטלת העיצום הכספי היא מנומקת, וכי התקבלה לאחר שניתנה לחברה הזדמנות לטעון את טענותיה. מדובר בהחלטה המצויה במבחן הסבירות ועל-כן בית המשפט קבע כי אין עילה להתערבות בהחלטה. 

באשר לגובה העיצומים, בית המשפט הבהיר כי המשרד להגנת הסביבה לא רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק - אלא לפי הוראות התקנות. עוד ציינה השופטת בזק רפפורט, כי החברה לא הביאה ראיות לגבי יתרת המזומנים באופן שמצדיק הפחתה נוספת, מעבר להפחתה שבוצעה על-ידי המשרד.

נוכח התוצאה ובנסיבות העניין, בית המשפט השית על העותרת הוצאות משפט בסך 7,500 שקלים. את המשרד להגנת הסביבה ייצגה פרקליטות מחוז ירושלים.

זהר דליה מקיבוץ דליה שברמות מנשה, הוא מפעל כימי לייצור חומרי גלם לתעשיית הדטרגנטים ומוצרי ניקוי, טואלטיקה וקוסמטיקה. בעקבות דיגום ארובה שגרתי ודיווחי אזרחים על הצטברות של משקע אבקתי לבן על משטחים ורכבים ברחבי קיבוץ דליה, התגלו הפרות שונות, אשר יש בהן כדי לגרום לתוספת פליטות של מזהמי אוויר וחלקיקים נשימים המסוכנים לבריאות הציבור. לאור זאת, החל המשרד להגנת הסביבה בהליך אכיפה - שבסיומו הוטל העיצום הכספי.

מניעת זיהום אוויר עומדת בראש סדר העדיפויות של המשרד, ומפעל זהר דליה, שהוא בעל פוטנציאל להשפעה ניכרת על הסביבה, נדרש למלא בקפדנות אחר הוראות היתר הפליטה.

בפעולות הפיקוח שבוצעו בעקבות התלונות התושבים בקיבוץ נמצא, כי החברה חרגה בשיעור ניכר מערך הפליטה המרבי המותר למזהם חלקיקים ושהחריגה בערכי הפליטה נבעה מתקלה במתקן הטיפול שתפקידו לצמצם פליטת חלקיקים בארובה (בית השקים). עוד נמצא, כי מערכות הבקרה וההתראה שהמפעל התקין לא גילו את התקלה החמורה ולא התריעו עליה.