המשרד להגנת הסביבה: היטל ההטמנה נכנס לתוקף

השר להגנת הסביבה גדעון עזרא: אישור היטל ההטמנה מהווה צעד היסטורי בטיפול בנושא הפסולת ויביא לפריצת דרך בנושא המחזור בישראל. ההיטל יוטל בהדרגה במשך חמש שנים
 
החל מהיום (1 ביולי 2007) נכנס לתוקפו תיקון 9 לחוק שמירת הניקיון, שעניינו הטלת היטל הטמנה. בחוק נקבע כי היטל ההטמנה יוטל בהדרגה במשך חמש שנים (שנה ראשונה 10 ₪, שנה שנייה 20 ₪ וכך הלאה עד למחיר של 50 ₪ לטון פסולת מעורבת באתר פסולת מעורבת).
 
השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא ציין כי אישור החוק מהווה אבן דרך היסטורית בהסדרת שוק הפסולת בישראל, וזאת כתוצאה מעבודה מאומצת ומשותפת של משרדי הגנת הסביבה והאוצר.
 
לדברי טל שוחט, הממונה על מטמנות ותחנות מעבר במשרד להגנת הסביבה: בתוך מספר שנים בודדות ימוצו כל אתרי ההטמנה המאושרים הפעילים כיום, ועל כן יש לפעול בדחיפות לקידום שיטות טיפול אחרות ומתקדמות.
 
שוחט הוסיפה כי מחיר ההטמנה כיום אינו ריאלי ולכן אינו מאפשר תחרות הוגנת לשיטות טיפול מתקדמות - כולל הפחתה במקור, שימוש חוזר, מחזור ושימוש בפסולת לצורך הפקת אנרגיה.
 
יש לציין כי כל עוד הטמנה תהיה זולה ממחירה האמיתי לא יכנסו לשוק מתקנים מתקדמים לטיפול בפסולת.
 
היטל ההטמנה מהווה חלק עיקרי בפתרון העיוות הקיים כיום בשוק הפסולת בישראל וימנע את המשבר בפניו אנו עומדים. היטל הטמנה מהווה שיטה מקובלת ומוצלחת ברחבי העולם, ובמדינות אירופה ומחירו הגיע  לעשרות יורו (€) לטון פסולת. מדובר בחוק ייחודיי המטיל היטל על ההטמנה ומייעד את התשלומים לסיוע לתשתיות טיפול המפחיתות את כמויות הפסולת המוטמנות.
 
השר להגנת הסביבה גדעון עזרא הוסיף כי הכספים שיגבו באמצעות היטל ההטמנה, יופקדו בחשבון ייעודי של הקרן לשמירת הניקיון ויוחזרו לרשויות המקומיות לצורך הקמת תשתיות למחזור ולהשבה. אני צופה כי שוק הפסולת בישראל ישתנה בשנים הקרובות הן בעקבות הטלת ההיטל והן על ידי שימוש מושכל בכספים לסיוע להקמת תשתיות מתקדמות לטיפול בפסולת.
 
השר הדגיש כי המשרד להגנת הסביבה נערך לגביית התשלומים ממפעילי האתרים, יפרסם אמות מידה על פי הן יינתן סיוע וכן מתחיל במבצע אכיפה רחב של המשטרה הירוקה, בשיתוף עם משטרת ישראל על מנת לוודא כי הפסולת מגיעה ליעדים המוסדרים וכי תשלומי ההיטל משולמים במלואם.
 
כיום רוב הפסולת בארץ (כ – 80% מתוך 5 מיליון טון המיוצרים בשנה) מוטמן באתרי ההטמנה. למרות שההטמנה היא שיטת הטיפול בפסולת הצורכת הכי הרבה קרקע וגורמת לעלויות גבוהות למדינה, מחירה בארץ נמוך מאוד הן מהמקובל בעולם והן יחסית לשיטות הטיפול האחרות בפסולת. המחיר הנמוך למשתמש נובע מכך שאינו משקף את כל העלויות הכרוכות בהטמנת פסולת (כגון עלות קרקע, זיהום אוויר, מחלות כתוצאה מזיהום אוויר, סיכון מי תהום ועוד).