אהבתם? שתפו
שיתוף בפייסבוק
שיתוף בטוויטר
שיתוף בלינקדאין
שיתוף באימייל
שיתוף בווטסאפ
הדפסת כתבה
הממשלה אישרה היום בישיבתה את הצעתם של מ"מ רוה"מ ושר התעשייה המסחר התעסוקה והתקשורת, אהוד אולמרט ושר האוצר, בנימין נתניהו, לתיקון החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה; השר אולמרט מציין כי תיקון החוק נחוץ כהמשך לתיקון שעבר בנובמבר 2002, וליצירת הסדר נורמטיבי שלם שמותאם למשק הגלובלי שבו פועלת ישראל
עוד מציין השר אולמרט כי לאור השינויים שחלו במבנה התעשייה ומגמת הגלובליזציה נדרשה בחינה מחדש של סוגיית הוצאת הידע. בעולם העסקים הגלובלי חלק גדול מהחברות הן חברות בין לאומיות. מגבלת הוצאת הידע מקשה על שיתוף פעולה בין חברות ישראליות לחברות אלו. מלבד זאת, האיסור מהווה מגבלה על גיוס משקיעים זרים, אשר נרתעים מהשקעות בחברות נתמכות מדען בגלל האיסור על הוצאת ידע מהארץ.
השר אולמרט מציין כי, במהלך השנה האחרונה נעשתה עבודה משותפת של הנהלת משרד התמ"ת, לשכת המדען הראשי ומשרד האוצר, במטרה לגבש מסלול אשר יאפשר את הוצאת הידע, על פי כללים ידועים מראש. על כן מוצע לתקן את החוק כך שתתאפשר הוצאת ידע נתמך מדען אל מחוץ לישראל.
להלן התיקונים המאושרים לחוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה:
1. להסמיך את ועדת המחקר לאשר העברת ידע שפותח בתוכנית מחקר ופיתוח (להלן – "מו"פ") מאושרת, כולו או חלקו, אל מחוץ לישראל, בין אם במכירה של הידע בלבד ובין אם במסגרת מכירת נכסי החברה, בכפוף לתשלום כמפורט להלן:
א. נמכר הידע בלבד - תשלום בשיעור החלק היחסי של מענקי המו"פ מתוך סך ההשקעות הכספיות שבוצעו בתוכנית כשהוא מוכפל במחיר המכירה, אך לא פחות ממלוא סכום המענק בתוספת ריבית והצמדה, בהתאם לתקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (שיעור התמלוגים וכללים לתשלומם), התשנ"ו-1996 (להלן – תקנות התמלוגים).
ב. נמכרה החברה על הידע שפותח בה - תשלום בשיעור החלק היחסי של מענקי המו"פ מתוך סך ההשקעות הכספיות שבוצעו בחברה, בניכוי נכסים פיננסיים נטו כפי שיוגדרו בהסכמה בין השרים, כשהוא מוכפל במחיר המכירה, אך לא פחות ממלוא סכום המענק בתוספת ריבית והצמדה, בהתאם לתקנות התמלוגים.
ג. נעשתה העברת הידע שלא בתמורה או בין חברות קשורות – תקבע ועדת המחקר את מחיר המכירה בהתבסס על חוות דעת כלכלית, וזאת לצורך חישוב התשלום כאמור בסעיפים א-ב לעיל (מנכ"ל משרד רוה"מ, אילן כהן, הנחה במהלך ישיבת הממשלה על הכנת תבחינים לצורך אישורים במסגרת זו).
ד. בתקופה שלא תפחת משנתיים ולא תעלה על 12 שנים מתום התכנית, התשלום בעד העברת ידע, כאמור בסעיפים א-ב לעיל, יופחת בתקופות ובשיעורים שייקבעו השרים בתקנות ועד לשיעור של 100% מהמענק, ובניכוי התמלוגים ששילמה החברה, בתוספת ריבית והצמדה, בהתאם לתקנות התמלוגים.
ה. אם החברה פורקה מחמת חדלות פירעון, או אם מחיר המכירה נמוך מסך ההשקעות בחברה, לא תופעל מגבלת תשלום בשיעור מלוא המענק, ולא יופעל מנגנון הפחת הקבוע בפסקה ד לעיל.
ו. אם נמכר הידע בדרך של החלפת מניות בין חברות שמניותיהן אינן נסחרות בבורסה, האישור יותנה בקבלת שיעבוד לטובת המדינה על המניות של החברה הממוזגת שהתקבלו כתמורה במסגרת העסקה. השעבוד יוסר כנגד העברת תמורת המכירה למדינה עד לשיעור התשלום המגיע למדינה. לא תבוצע כל העברה של הידע, במישרין או בעקיפין, ולא תבוצע כל עסקה אחרת במניות החברה הממוזגת, עד לתשלום למדינה כאמור.
ז. אם נמכר הידע בדרך של החלפת מניות בין חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה, האישור יותנה בקבלת שיעבוד לטובת המדינה על המניות של החברה הממוזגת, בגובה התשלום המגיע למדינה ביום המכירה, בהתאם לחישוב המופיע לעיל. התשלום למדינה יבוצע לא יאוחר משלושה חודשים לאחר המועד הראשון בו ניתן למכור את המניות. השעבוד יוסר כנגד העברת תמורת המכירה למדינה עד לשיעור התשלום המגיע למדינה.
2. להסמיך את שרי התמ"ת והאוצר לקבוע בתקנות את אופן חישוב הפחת ואת הסדרת התשלום בעד מכירת רישיונות שימוש בידע.
3. סכומי התשלומים שישולמו כאמור בהחלטה זו ישמשו לעידוד המחקר והפיתוח התעשייתי על פי החוק.
4. לקבוע בתקנות שתקופת הפחת תחל לאחר 3 שנים מתום תוכנית המו"פ, ותימשך 7 שנים.
5. להסמיך את ועדת המחקר לאשר הוצאת ידע מישראל בתמורה לידע חלופי שיועבר למקבל האישור או לשיתוף פעולה בידע לצורך פיתוח ידע חדש, גם ללא תשלום כאמור, אם השתכנעה ועדת המחקר בכדאיות משמעותית למשק כתוצאה מעסקה זו.
6. להסמיך את ועדת המחקר לאשר בקשה להעברת זכויות ייצור אל מחוץ לישראל כנגד התחייבויות לייצר מוצר ברמה טכנולוגית דומה או גבוהה יותר, ובלבד שהיקף התעסוקה ויצירת מקומות העבודה בישראל, שעור הערך המוסף בישראל, והקף השיווק לשוק העולמי אינם פחותים מאלו של היצור או של זכויות היצור המועברים.
7. להסמיך את ועדת המחקר לאשר שיתופי פעולה במו"פ בין חברות ישראליות לחברות זרות, ובלבד שמדובר בהתקשרות בין חברה ישראלית ובין חברות רב לאומיות לצורך ביצוע השקעות משותפות במו"פ, בתנאים דומים לאלו הקיימים במסגרת הסכמי תמיכה מקבילה וקרנות משותפות עם מדינות אחרות לפי סעיף 42א לחוק.
8. להסמיך את ועדת המשנה של ועדת המחקר לאשר שינויים בהגדרת התמלוגים ותיקון טעויות באישור שניתן לחברה.
9. להטיל על משרד האוצר להפיץ תזכיר חוק שיכלול את תיקוני החקיקה המתחייבים מהחלטה זו, אשר יוגשו לכנסת במסגרת הצעת חוק ההסדרים.
השר אולמרט מציין כי התיקון מתבסס על העקרונות הבאים:
· אפשרות הוצאת ידע - החוק בניסוחו הנוכחי אוסר באופן קטגורי על הוצאת ידע נתמך מדען מחוץ לישראל. הסיבות לאיסור טמונות בהצדקה לסבסוד המו"פ: מאחר וסיבת הסבסוד היא הערך המוסף למשק כתוצאה מביצוע המו"פ, הוצאת הידע ( תוצר המו"פ) אל מחוץ לארץ, מביאה לאובדן הערך המוסף.
עם זאת, האיסור על העברת ידע הקיים בחוק המו"פ במתכונתו היום מהווה מגבלה קשה על החברות, המקשה על השתלבותן של אותן חברות בשווקים שמחוץ לישראל ומרתיעה משקיעים זרים מפני השקעה בחברה הכבולה במגבלה זו.
כמו כן, האיסור הביא למצבים אבסורדים, כגון במקרים של פרוק חברות ומכירת נכסיהן. עקב האיסור לא ניתן היה למכור את הקניין הרוחני שנוצר בתמיכת המדען לגורמים בחו"ל, גם כאשר הם היו הקונים היחידים בנמצא.
נוכח ולאור השינויים במבנה התעשייה מוצא לאפשר הוצאת ידע לחו"ל, וזאת בכפוף לתשלום תמורה, על פי העקרונות שלהלן.
· התמורה - נוסחת התמורה נבנתה על יסוד שני עקרונות:
נוסחה פשוטה המתבססת על הרציונאל הכלכלי של התמיכה ושל הוצאת הידע: מאחר והמשק הישראלי לא ייהנה מהתשואה העודפת, על מקבל המענק לשלם למדינה בהתאם להשקעותיה במו"פ. דבר זה יאפשר שימוש בתמורה להשקעה במו"פ חדש.
מנגנון פחת המביא לידי ביטוי את העובדה כי המשק נהנה מפירות הידע במשך מספר שנים, וכן את העובדה כי ערכו של הידע הטכנולוגי פוחת עם השנים.
· החלפת ידע/ יצור - התיקון הנוכחי מאפשר החלפת ידע, החלפת יצור בתמורה ליצור שווה ערך, ואישור שיתוף פעולה בין חברות רב לאומיות וחברות ישראליות. תיקון זה מטרתו לצמצם את ההגבלות המוטלות על פעילותן של חברות נתמכות מדען ולהרחיב את שיתופי הפעולה של חברות אלו עם חברות בחו"ל. כמו כן התיקון מביא לידי ביטוי את העובדה שהמדינה מעוניינת במשיכתן של חברות רב לאומיות, המקיימות פעילות מו"פ בכל העולם, לביצוע השקעות במו"פ ובייצור בישראל. בידי חברות אלו עומדים ידע וניסיון רב בתחום המו"פ, ומכאן ששיתוף פעולה בין חברות זרות לחברות ישראליות יתרום לאחרונות.
תיקון חוק המו"פ יוכנס במסגרת הצעת חוק ההסדרים ויכנס לתוקף עם סיום הליכי חקיקת חוק ההסדרים.
