"המלצות טרכטנברג - איום למגזר העסקי"

במכתב ששלח שרגא ברוש, יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכלייםלכלל שרי הממשלה מפורטות המלצות שלדעתו של ברוש, השפעתן על פעילות המגזר העסקי עלולות להיות קשות. . לדבריו "באופן אבסורדי, המלצות אלו עלולות אף להביא לייקור מחירים במשק, בניגוד למטרת הועדה."

לפי ברוש, ההמלצה הראשונה שמטרידה את המגזר העסקי כמעסיק היא ההמלצה על העלאת חלק המעביד בדמי הביטוח הלאומי (מתוך פרק המיסוי). משמעות המלצה זו הנה ייקור מיידי של עלות העבודה בישראל ותוספת עלות של 2.5 מיליארד שקל בשנה על המעסיקים.

ברוש מנמק כי המלצה זו נמסרה בניגוד למנדט הועדה ותביא לייקור עלות העבודה בישראל, לפגיעה בתמריץ העסקת עובדים ואף ייקור מחירי המוצרים והשירותים ועוד הוא מסביר כי הטענה לפיה דמי הביטוח הלאומי למעסיקים בישראל נמוכים בהשוואה בי"ל מתעלמת מהעובדה כי הסיבה לכך הנה תשלום מעסיקים גבוה לקרנות הפנסיה לצורך הצלתן, לבקשת המדינה. ברוש טוען כי ההשוואה הבי"ל שערכה הועדה אינה מדויקת וגם כי הקביעה לפיה הביטוח הלאומי נדרש לחיזוק פיננסי איננה נכונה.

ההמלצה השנייה היא להפחתת המכסים על כלל פרטי המכס ל-0% תוך שנה (מתוך פרק יוקר מחיה ותחרותיות). משמעות המלצה זו הנה ויתור מיידי על 2.7 מיליארד שקל הכנסות מדינה ממיסים והתפרקות מיידית וחד צדדית מיתרת ההגנות הקיימות על ענפי התעשייה בישראל מול מדינות איתן אין לישראל הסכמי סחר.

ברוש מונה מספר טעמים להסיר המלצה זו: הסרת ההגנות תוך שנה מסכנת באופן מיידי רבבות מקומות תעסוקה; היקף המכסים בישראל נמוך בהשוואה בינלאומית ואיפוס המכסים אינו צפוי להשפיע משמעותית על המחירים; הסרת המכסים באופן חד צדדי תמנע אפשרות לחתימה על הסכמי סחר עם המדינות המאופיינות בשיעורי הצמיחה הגבוהים בעולם.

שרגא ברוש כנציג ארגוני העסקים והמעסיקים טוען כי באופן אבסורדי, עולה שההמלצה הנוגעת לויתור חד צדדי על המכסים, אשר מניבים למדינה הכנסות בהיקף של 2.7 מיליארד שקל, עומדת לצד המלצה על תוספת עלויות בהיקף דומה, שהמדינה מטילה על המגזר העסקי באמצעות ייקור דמי הביטוח הלאומי.

את הקריאה להסרת שתי ההמלצות מסכם ברוש: "בעוד ההמלצה הראשונה תביא לייקור עלות העבודה, תמריץ להוצאת פעילויות מחוץ לישראל ואף ייקור מחירים במשק, ההמלצה השניה עלולה להביא לחיסול ענפי תעשייה שלמים בפריפריה לסיכון רבבות מקומות תעסוקה, ואיבוד פוטנציאל סחר עם המדינות המאופיינות בשיעורי הצמיחה הגבוהים בעולם. כל זאת, על רקע של סכנה ממשית למיתון עולמי מתחדש ובקופה אחת ובעלות אפס למדינה- צדק חברתי תמוה."