הכנסה של 40 מיליארד שקל ממסים בתוך ארבע שנים

נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש הציג השבוע בפני המפלגות המתמודדות בבחירות את התוכנית הכלכלית שיזם במשותף עם ראשי הארגונים העסקיים, להאצת הצמיחה במשק.

התוכנית כוללת התייחסות לכל ענפי העשייה במשק - תעשייה, חקלאות, בניה, תיירות ועוד – וצפויה, לאחר ארבע שנים בלבד, להניב למדינה הכנסות ממסים בהיקף 40 מיליארד שקל. זאת אל מול עלות תקציבית מצד המדינה בהיקף של 5.9 מיליארד בלבד בשנת היישום.

לפי ברוש, כבר לאחר שנה יניב יישום התוכנית תוספת צמיחה של 2.2%, מעבר לצמיחה הצפויה כיום, ותוספת של כ-39 אלף מועסקים במשק.

ברוש מסר, כי יזם את כתיבת התוכנית לאור ההאטה בקצב צמיחת המגזר העסקי. מאז המשבר העולמי ב- 2008/9, צנח קצב צמיחה מ- 6.3% בין השנים 2004-2007, לקצב של 2.5% בלבד בשנת 2014.

ברוש: "מגזר עסקי צומח ותחרותי הינו אינטרס-על של המדינה ואזרחיה, שכן הוא מספק מקור מימון כמעט בלעדי לפעילויות הממשלה - אנחנו אלו שמניבים את מרבית הכנסות המדינה ממסים- הן ישירים והן עקיפים, ומעסיקים מיליוני עובדים במשק. על כן, צמיחת המשק צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של כל המפלגות. אנו קוראים למפלגות השלטון שייבחרו להטמיע וליישם את צעדי התוכנית, שכן רק כך נוכל להוביל להאצת הצמיחה בישראל, תוך הוזלת יוקר המחייה והעלאת רמת החיים של אזרחי ישראל".

צעדי התוכנית צפויים להוביל בד בבד להכנסות ממסים, לתוספת צמיחה של 6.5% ולגידול פרמננטי של קרוב ל-100 אלף מועסקים במשק. כמו כן, צפויה התוכנית להוביל לגידול בהיצע הדירות במשק בהיקף של 20-25 אלף יחידות דיור נוספות. זאת כפועל יוצא מהירידה במחירי הדיור וההקלה במצוקת יוקר המחייה.

כמו כן, צפויה התוכנית להביא בתוך מספר שנים להעלאת פריון העבודה במשק בכ-3.5%, ומכאן לגידול ריאלי ברמות השכר לעובד וברמת החיים הכללית של אזרחי המדינה.

התוכנית הכלכלית מציעה להתמקד בשני מישורים - שיפור כושר התחרות, לצד חיזוק מנועי הצמיחה. שיפור כושר התחרות יכלול את הצעדים הבאים: פעילות אקטיבית לצמצום הרגולציה הקיימת, יישום התוכניות לחינוך והכשרה טכנולוגית, האצת קצב חיבור התעשייה לגז הטבעי באמצעות שחרור חסמים, הקפאת ההעלאות הצפויות במסים העקיפים (בעיקר הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי, מס מעסיקים וארנונה), הפחתת העלות של תשומות נוספות שבשליטת הממשלה וביטול עיוותי מס בהעסקת עובדים זרים בחקלאות.

בד בבד, על פי התוכנית, יחוזקו מנועי הצמיחה באמצעות הצעדים הבאים: הגדלת התמריצים לביצוע השקעות מו"פ והון, עידוד היצוא, הנגשת המימון לעסקים קטנים ובינוניים ותמרוץ פעילותם, עידוד התיירות, שחרור חסמי מימון לענפי היהלומים והחקלאות, צעדים להעלאת מספר יחידות הדיור שישווקו במשק ועוד.

ההאטה בקצב צמיחת המגזר העסקי בישראל, שהובילה לכתיבת התוכנית, נגזרה אמנם בעיקרה מביקושים עולמיים ממותנים, אולם לא רק. נתונים מראים כי הכלכלה הישראלית מתמודדת בשנים האחרונות עם שחיקה ניכרת בכושר התחרות, זאת על רקע שילוב של סביבה עסקית מכבידה, התייקרות התשומות המקומיות שבשליטת הממשלה, הכבדת נטל הרגולציה, צמצום התמיכה הממשלתית בעידוד ההשקעות ובמגזר העסקי בכלל, זניחת החינוך המקצועי-טכנולוגי וכן מטבע חזק השוחק את כדאיות הייצור המקומי.

לפי דוח עשיית העסקים שמפרסם הבנק העולמי, הידרדרה כלכלת ישראל במדד נוחות עשיית העסקים מהמקום ה-26 בשנת 2007 למקום ה-40 בשנת 2015. במקביל, נשחק כושר התחרות של המשק, ודירוג ישראל בדוח התחרותיות העולמי הידרדר מהמקום ה-14 ב-2006/7 למקום ה-27 2014/5.