הטבת מס רק עם ביצוע השקעות והגדלת התעסוקה

אתמול (א') שיגר איגוד לשכות המסחר נייר עמדה למשרד המשפטים, בו הביע את התנגדותו לחוק עידוד השקעות, המעניק הטבת מס בסכום של כ-5.5 מיליארד שקל לקומץ חברות תעשייה יצואניות, ללא התניית ביצוע השקעות ו/או הגדלת תעסוקה.

במכתב נכתב: "אנו מתנגדים בתוקף לחוק עידוד השקעות במתכונתו הנוכחית, בו ניתנת הטבות מס מפליגות, בסכום של כ-5.5 מיליארד שקל בשנה לחברות יצואניות, הגדולות והמבוססות ביותר בארץ, ללא התניית ביצוע השקעות ו/או הגדלת תעסוקה".

יצוין שבמתכונתו הנוכחית מעניק החוק הטבות מס מפליגות לחברות תעשייתיות מייצאות, שמס החברות שלהן יירד בהדרגה ל-6% בפריפריה ול-12% במרכז הארץ בשנת 2015.

נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין: "אנו מתנגדים לחוק עידוד השקעות הון בשני מישורים מרכזיים: ניסיון להערים על הסכמי סחר בינלאומיים, העלול לחזור כבומרנג; ובסיס החוק לקוי ויוצר עוולה חמורה במערכת המיסוי בישראל, המתבטא גם בהטבת מס לבעל המניות בחברה באמצעות שיעור מס מופחת, במשיכת דיבידנד של 15% במקום 30% לכלל בעלי המניות במשק".

לשם תיקום החוק מציע לין לחזור לקריטריון של ביצוע השקעות חדשות באזורי פיתוח, היוצרות מקומות עבודה נוספים.

בנייר העמדה העלה איגוד לשכות המסחר שורה של טענות כנגד החוק:

1. כבר בזמן ניסוח טיוטת החוק בשנת 2010 התריע האיגוד על כך שהחוק עלול לעמוד בסתירה להסכמים בינלאומיים של ישראל עם ארגוני ה- WTO, האוסרים עידוד ישיר ליצוא. הסכמי הסחר מבוססים על תחרות הוגנת ותחרות הוגנת משמעותה שאם מבטלים מכסי מגן, אסור לתת תמריצים ישירים לעידוד הייצוא. תמריצים ישירים לעידוד הייצוא מבטלים את השוויון בתחרות. מסיבה זו כשניסחו את חוק עידוד השקעות הון, שאפו להעלים את הפרת ההתחייבות שלא להעניק עידוד ישיר לייצוא. כך נולד הנוסח המבלבל, שהייצוא צריך להיות לשוק שרמת האוכלוסין בו לא תפחת מ-12 מיליון תושבים.

2. החוק לוקה בחוסר הגיון משווע ובאפליה משוועת. מפעל תעשייתי באזור פיתוח שיסגור קווי יצור ואפילו יפטר עובדים, יהיה זכאי להטבת מס מופלגת, של תשלום מס חברות בשיעור של 6%, אם הוא עומד בדרישת ביצוע יצוא של 25% מהמחזור. אולם, אם באותה עיירת פיתוח בוצעה השקעת הון חדשה, הוקם מפעל תעשייתי חדש המייצר מקומות עבודה חדשים, אך אינו מייצא 25% ממחזורו, הוא לא יזכה בהטבת מס.

3. החוק אינו מעודד כל השקעה נוספת ו/או הגדלת תעסוקה. בימים אלו מנסים במשרד האוצר להעביר את החוק הרווחים הכלואים – המשקף יותר מכל את הכשל ארוך השנים במתן הטבות מס לחברות ענק ללא קבלת תמורה.

4. חוסר מידתיות במתן הטבות מס לבעלי חברות ענק במשיכת דיבידנדים. החוק הנוכחי נותן אפשרות לבעלי המניות בחברות שעונות על הקריטריונים ליצוא למשוך דיבידנד בשיעור מס של 15%, כאשר כלל בעלי המניות במשק ידרשו לתשלום של 30%. בכך מעודדת המדינה את בעל המניות ליהנות גם משיעורי מס חברות מופחתים וגם משיעורי מס נמוכים על הדיבידנד.