ההיפראקטיביות של משרד האוצר אינה הגיונית ומסכנת את החיסכון הפנסיוני

המשנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים רובי גינל אמר הבוקר (ה') בכנס העבודה באילת, בו התארחה הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, דורית סלינגר, כי אגף שוק ההון לוקה בהיפראקטיביות רגולטורית, שמסכנת את יכולת המגזר העסקי להבטיח את החיסכון הפנסיוני של עובדיו.

גינל: "על פי בדיקה פשוטה שערכנו בהתאחדות התעשיינים, בחצי השנה האחרונה פרסם אגף שוק ההון לא פחות מ-45 חוזרים, עמדות, תקנות וחוקים. מדובר בשתי רגולציות חדשות בשבוע, בנושא הכי עדין במשק - החיסכון הפנסיוני. אף עסק לא יודע לעמוד בכזו היפראקטיביות רגולטורית ויש לעצור זאת".

בתגובה לדבריה של סלינגר, על פיהם תיקון 12, אשר מבקש להשוות בין הפרשות המעסיקים לערוצים הפנסיוניים השונים ולא צפוי לייקר את עלויות המעסיקים, אמר גינל: "תיקון 12, אשר עבר מתחת לרדאר של כולם בשל הבטחה דומה של הממונה בוועדת הכספים, עלול להוביל לתוספת עלויות שנתית של בין 2-4 מיליארד שקלים. בתנאים אלו, לא ניתן יהיה לתת תוספות שכר, שכן עלות השכר תתייקר משמעותית באופן מלאכותי ובמנותק מפריון העבודה".

גינל התייחס גם לרפורמת ברירת המחדל הממשלתית, על פיה יבחר משרד האוצר קרן על פי גובה דמי הניהול בלבד. "המטרה להפחית את דמי הניהול חשובה, אך יש לעשות זאת באמצעות הפחתת מקסימום דמי הניהול הנהוג כיום", אמר.

 "אין צורך בדרכים הפתלתלות של משרד האוצר. יש לזכור כי האחריות על הפנסיה היא של המעסיק. לא נאפשר להתערבויות מלאכותיות ובלתי הגיוניות לסכן את החיסכון הפנסיוני של העובדים. כאשר העובד יצא לפנסיה, הפקידות של אגף שוק ההון כבר לא תהיה בתפקידה ולא תוכל לתת לו תשובות מדוע החיסכון הפנסיוני החשוב בחייו נפל קורבן לרגולציה המסוכנת שרצה בישראל בשנת 2015.

"אני גם לא מבין  את דבריה של המפקחת, שאומרת שאין שום משמעות לתשואות העבר ולאיכות השירות בעבר ורק דמי הניהול חשובים. דומה הדבר שנבחר לרכוש רכב חדש בלי להתחשב באמינות שלו, בירידת הערך, בביצועים ואפילו לא בצבע שלו, אלא במחיר בלבד".

גינל ציין כי התאחדות התעשיינים ערכה תחשיב כלכלי, אשר הבהיר כי בחירה בקרן על פי דמי הניהול בלבד יכולה לחתוך את החיסכון הפנסיוני ב-50%: "בדקנו עובד אשר נקלט לעבודה לפני עשור, הרוויח 5,000 שקל בחודש, שכרו עלה ב-2% בשנה בשתי חלופות: הקרן עם הביצועים הגרועים במשק בעשור האחרון, והקרן עם הביצועים הטובים. במידה והקרן הגרועה ביותר היתה מתחייבת לאפס דמי ניהול והיתה נבחרת על ידי הממשלה - החיסכון של העובד בתום 10 שנים היה 150 אלף שקל. במידה והחוסך היה חוסך בקרן הטובה ביותר בתקופה זו, והיה משלם את דמי הניהול הממוצעים שגבתה הקרן, החיסכון שלו היה עולה ל-157 אלף שקל. במידה והיה בוחר בקרן הטובה ביותר והיה משלם את דמי הניהול המקסימאליים המותרים בשוק, החיסכון שלו היה גבוה יותר והיה מגיע ל-153 אלף שקל. וזו רק לתקופה של 10 שנים, כאשר החיסכון הפנסיוני הינו ל-40 שנה. אין כל היגיון בבחירת חסכון פנסיוני רק על פי דמי הניהול".