ההינתקות טובה לכלכלה הישראלית

שרגא ברוש: ההינתקות תביא השנה לגידול של פי 4 בהשקעות הזרות הריאליות בישראל - לכ-6 מיליארדי דולרים; צפוייה פריחה מחודשת בשוק ההון ופעילות ענפה בשווקים הפיננסיים; סיכויי רב להקמת פארק תעשייתי פלשתינאי-ישראלי במימון שבדי.
 
להערכתו של ברוש, ההשקעות הזרות הריאליות יגדלו השנה פי 4 לערך לעומת אשתקד ויסתכמו בכ-6 מיליארד דולרים. "שיפור מעמדה של ישראל בעולם, עליית דירוג האשראי הבינלאומי והצפי להתפתחויות חיוביות באזורנו, מגדילים את אטרקטיביות המשק ומעודדים כניסת משקיעים זרים", אומר נשיא התאחדות התעשיינים.
 
לטענתו, אנו צפויים לראות בתום השלמת ההינתקות, גם פריחה מחודשת בשוק ההון ופעילות ענפה בשווקים הפיננסיים.
 
זאת ועוד, להערכתו, בעקבות ההינתקות צפוי גם גידול מסויים בהשקעות המקומיות, תוך מתן תנופה לענף הבנייה ופיתוח תשתיות (פיתוח סביבתי לשכונות המפונים). פיתוח מושכל של אזורי התיישבות המפונים, אומר ברוש, יכול להביא לפריחה של אזור הנגב.
 
נשיא התאחדות התעשיינים מעריך, כי ההינתקות תסייע לגידול היצוא. "מיצובה מחדש של מדינת ישראל בעולם, לצד הפחתת סיכוני הסחר בעקבות היציבות הביטחונית, נושאים עימם הזדמנויות חדשות ליצוא הישראלי", אומר ברוש.
 
ברוש מעריך, כי בעקבות ההינתקות תחול עלייה מסוימת בצריכה הפרטית, זאת בשל העלייה במצב הרוח בקרב הצרכנים המקומיים, בעקבות פריחה ושגשוג באזור.
 
להערכת נשיא התאחדות התעשיינים, ישום תוכנית ההינתקות, עשוי להביא לירידה מתונה בשיעור האבטלה במשק, זאת בשל הפעילות הערה הצפוייה בשווקים, אשר תגדיל את הביקוש לעובדים.
 
ברוש סבור, כי אחת ההזדמנויות המונחות בפיתחו של העידן החדש, זה שלאחר ההינתקות המלווה ביציבות ביטחונית, הינה הידוק הקשרים עם מדינות האזור ויצירת שיתופי פעולה בתחומים שונים. מהלך אפשרי הוא הקמתם של פרויקטים משותפים לישראל ולשכנותיה הערביות בתחום התשתית – חשמל, גז טבעי, דלקים ותשתיות מים, וע"י כך, ניתוק הבדידות התשתיתית הישראלית. מהלך מעין זה, אומר ברוש, יכול להתבצע בשיתופן של מדינות רבות וביניהן ארה"ב, האיחוד האירופאי, יפן רוסיה ואחרות, בעלות אינטרס בקידום הנושא ואשר הביעו בעבר נכונות לקחת חלק בפרויקטים מסוג זה. 
 
כך למשל, יתכנו השקעות בינלאומיות הקשורות ליחסיה הכלכליים של ישראל עם הרשות הפלשתינאית. בתוך כך, מעריך ברוש, כי מספר פרוייקטים העומדים במרכזן של שיחות עם גורמים זרים עשויים לקרום עור וגידים, וביניהם, הקמת פארק תעשייתי פלשתינאי – ישראלי במימון גורמים שבדיים, החייאת אזור התעשייה ארז בסיוע גורמים תורכיים וניהולו בטווח הקצר והבינוני. הקמת מכון תקינה פלשתינאי בשיתוף המכון הישראלי; שיתוף פעולה בהקמת איגוד משתמשים בתובלה ימית, בדומה לאיגוד הישראלי ועוד.
 
כן אנו עדים לאחרונה, ליוזמות ולשיתופי פעולה ע"י הסקטור הפרטי, דוגמת הקמת מרכז תמיכה לתעשיות התוכנה בשטחי הרשות ועוד.
 
ברוש מעריך כי המשך הרגיעה באזור צפוי לחזק את ענף שירותי התיירות, תהליך שסממניו נראים כבר בימים אלו.
 
באשר למשטר המכס לאחר ההינתקות, אומר ברוש, כי התאחדות התעשיינים מציעה לשמור בטווח הקצר והבינוני על גבול כלכלי עם מעטפת מכס חיצונית אחידה ע"י שימוש במעברי קרני וארז כמסופי מכס לבדיקת חוקיות היבוא, לפיקוח על עמידה בתקנים ולגביית המיסים.
 
ההתאחדות מסכימה עם הפתרון המוצע ע"י הממשלה שמדבר על צמצום כניסת הסחורות שלא מתוצרת ישראלית ושלא דרך נמלי ישראל לכניסה אחת בלבד דהיינו דרך מעבר כרם-שלום או מעבר ניצנה, כל עוד לא הושלמה בניית נמל אווירי / ימי ברצועה, כאשר הפיקוח על קיום חוקיות היבוא יישאר בידי ישראל. במידה ויוקמו נמלי ים / אוויר ברצועה, תיאלץ ישראל להקים מסופי מכס ותקינה במעברי הגבול (קרני וארז) ע"מ שתישמר מעטפת המכס.