שנת 2024 הייתה שנה קשה עבור תעשיית היהלומים הישראלית, אשר נאלצה להתמודד עם השפעות שליליות הנובעות ממלחמת אוקטובר לצד מגמות שליליות בשוק הגלובלי שהחלו עם פלישת רוסיה לאוקראינה. על אף הירידה בהיקפי הסחר, נתוני חודש דצמבר הציגו סימנים מעודדים של התאוששות.
על פי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, יצוא היהלומים המלוטשים נטו הסתכם בכ-1.87 מיליארד דולר – ירידה של 35% לעומת 2023. יבוא היהלומים המלוטשים רשם ירידה של 33% והסתכם בכ-1.5 מיליארד דולר. בתחום היהלומים הגולמיים, יצוא נטו הסתכם בכ-634 מיליון דולר, ירידה של 24%, ואילו היבוא ירד ב-13% ל-800 מיליון דולר.
למרות הירידות השנתיות, בחודש דצמבר נרשמה עלייה חדה של 270% ביצוא היהלומים המלוטשים לעומת דצמבר 2023, מה שמעלה תקווה להתאוששות עתידית. עם זאת, היבוא והיצוא של יהלומים גולמיים המשיכו לרדת בשיעור של 40% ו-37% בהתאמה.
ארה"ב נותרה היעד המרכזי ליצוא היהלומים המלוטשים, עם 55% מסך היצוא, כאשר הונג קונג ושוויץ נמצאות אחריה עם 18% ו-7% בהתאמה. בתחום היבוא, הודו מובילה עם יותר מרבע מהיבוא, ואחריה בלגיה והונג קונג.
בתחום היהלומים הגולמיים, איחוד האמירויות הערביות הפכה לשותפת הסחר המרכזית של ישראל, עם 35% מהיבוא, בעוד בלגיה ירדה למקום השני ובוטסואנה למקום השלישי. ביצוא היהלומים הגולמיים, הודו מובילה עם 50%, ואחריה איחוד האמירויות ובלגיה.
מנהל מערך היצוא ושיתופי הפעולה הבינלאומיים במשרד הכלכלה, רועי פישר, התייחס לנתונים ואמר: "למרות האתגרים, הסכמי אברהם פתחו דלתות חדשות למסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות. משרד הכלכלה ימשיך לפעול לחיזוק התעשייה ולגיוון היצוא הישראלי."
לאור המגמות האחרונות, גורמים בענף מקווים לשיפור בפעילות המסחרית בשנת 2025, תוך המשך התאמות לתנאי השוק המשתנים.