האוצר יוזם העברת הזיכיונות להעברת עובדים זרים לתאגידים

על פי היוזמה, כל תאגיד יקבל את הזיכיון להבאת 2000-500 עובדים תמורת תשלום דמי זיכיון לקופת המדינה. התאחדות חקלאי ישראל: מדובר בתוכנית גרועה שתפגע בחקלאים, בעובדים ובצרכנים


00:00 ,31.07.2006 מאת: מערכת פורט2פורט

על פי היוזמה, כל תאגיד יקבל את הזיכיון להבאת 2,000-500 עובדים תמורת תשלום דמי זיכיון לקופת המדינה. התאחדות חקלאי ישראל: מדובר בתוכנית גרועה שתפגע בחקלאים, בעובדים ובצרכנים
 
משרד האוצר יוזם העברת הזיכיונות להבאת עובדים זרים לחקלאות מהחקלאים לתאגידים החל משנת 2007. על פי הצעת האוצר, כל תאגיד יקבל את הזיכיון להבאת 2,000-500 עובדים תמורת תשלום דמי זיכיון לקופת המדינה. כמו כן מציע משרד האוצר להפחית את מספר העובדים הזרים מ-26 אלף עובדים ל-23 אלף עובדים.
 
ראשי התאחדות חקלאי ישראל וארגוני המגדלים פתחו בפעילות נמרצת בקרב חברי ועדת הכספים בכנסת לסיכול הצעת האוצר כבר בדיונים המוקדמים. משיחות עם חברי הכנסת עולה שקיימת התנגדות מקיר לקיר לתוכנית האוצר.
 
מזכיר ארגון מגדלי הפרחים, חיים חדד, המרכז את תחום העובדים הזרים בהתאחדות חקלאי ישראל, אמר שתוכנית האוצר היא גרועה הן לחקלאים, הן לעובדים והן לצרכני התוצרת החקלאית שאליהם יתגלגלו חלק מהעלויות העודפות. "היחידים שיצאו נשכרים הם בעלי התאגידים שישלשלו לכיסם דמי תיווך שייטלו מהעובדים ומהחקלאים ומשרד האוצר עצמו שיגבה לקופתו דמי זיכיון".
 
חדד אמר שהחקלאים המעסיקים עובדים זרים מהווים כבר היום מקור תקציבי של מאות מיליוני שקלים בשנה למשרד האוצר בשל המסים המוטלים עליהם מעבר לתשלומי המס בהם מחויב כל עצמאי. "כנראה שאנשי האוצר חושבים שניתן להמשיך להוציא מהחקלאים כספים והפעם דרך התאגידים אבל הם עלולים לגרום להתמוטטות של משקים חקלאים ובסופו של דבר הם יכניסו גול עצמי למשק הלאומי. יש לזכור שהחקלאים היצואנים נמצאים בתחרות עם משקים בקניה שמשלמים דולר ליום עבודה. אנחנו משלמים ברצון לעובדים עבור עבודתם אבל איננו מוכנים להיות הפרה החולבת של משרד האוצר", אמר חדד.
 
לדברי חדד, מעבר לפגיעה בחקלאים, הניסיון שנצבר בענפים אחרים הוכיח שעובדים שהועסקו דרך תאגידים נפגעו בצורה הקשה ביותר מבחינת תנאי עבודתם. חלק גדול מהעובדים התגוררו במחנות עבודה בתנאים ירודים ובכל פעם הם נוידו למקום עבודה אחר בהתאם לצרכים של המנהלים. "מי שכתב את התוכנית שכח שעובד אינו סוס עבודה אלא בנאדם. העובדים התאילנדים כיום צמודים למשפחות של המעסיקים ולאחר מספר חודשים הם הופכים לבני בית ונוצרים קשרי ידידות ומחויבות הדדית בין העובדים ומעסיקיהם, דבר שמקל על העובדים בתקופת שהותם בארץ. כל אלו ייעלמו בשיטת החלוקה החדשה וגורלם של העובדים התאילנדים יהיה כמו של הסינים והרומנים בענף הבנייה", הוסיף חדד.