גידול חד במספר החברות שפנו ללשכת המדען הראשי בתמ"ס ב- 2002

מסיכום פעילות 2002 של לשכת המדען הראשי בתמ"ס עולה כי נרשם גידול חד במספר הפניות לקבלת מענקים, מגמה הנמשכת מזה שנתיים והצפויה להמשך גם בשנה הקרובה. בד בבד עם הגידול החד במספר החברות, גידול במספר התוכניות וגידול בהיקפי התקציב המבוקש ע"י התעשייה, חלה שחיקה ריאלית של 20% בתקציבי המו"פ.

המדען הראשי בתמ"ס, דר' אלי אופר, מסר כי נמשכת המגמה של ירידה ביחס אישורי ועדת המחקר לבקשות התעשייה למו"פ, זאת בעקבות הגידול בהיקפי הפניות למדען הראשי לעומת הירידה בתקציבי המו"פ. בשנת 2002 אושרו 52% מביקושי התעשייה כמו גם ב- 2001, לעומת 74% בשנת 1997 ו- 94% בשנת 1994.

שר התמ"ס, דני נוה, אמר כי על מנת לייצב את המשק ולהביא לצמיחה הרצויה, יש לעודד את הצמיחה במו"פ ולהגדיל את תקציבי המו"פ, ובכך לשמר את היתרון היחסי של מדינת ישראל, שהוא עיקר המנוע לצמיחה.

מתוך תקציב מבוקש של 6.9 מיליארד ש"ח ב- 2002 בכלל תוכניות הסיוע של לשכת המדען הראשי, אושרו 925 תוכניות בתקציב של 3.5 מיליארד ש"ח כאשר מתוכם השתתפות המדינה עמדה על כ- 1.8 מיליארד ש"ח (תקציב המדען). יצוין כי תקציב לשכת המדען הראשי מורכב ממקורות המדינה ומתמלוגים המשולמים ע"י התעשייה בגין מכירת מוצרים פרי המו"פ שנתמך. סה"כ מקורות המדינה עומדים על כ- 1 מיליארד ש"ח.

מהמענקים שאושרו ב- 2002: כ- 40% הוקצו לפרויקטים בתחום התקשורת, 15.4% לתחום התוכנה, 11% לאלקטרוניקה, 9% לאלקטרואופטיקה, 8.6% לתרופות, 6% לציוד רפואי ו- 3.6% לביוטכנולוגיה.

במהלך שנת 2002 הוגשו ללשכת המדען הראשי 1,833 תוכניות מו"פ בכל מסלולי התמיכה (קרן מו"פ, מגנ"ט, תנופה ותוכנית החממות), גידול של 18% ביחס לשנת 2001. מלשכת המדען הראשי נמסר כי ביחס לשנים קודמות, שנת 2002 בלטה במיוחד באיכות תוכניות המו"פ שהוגשו, בהיבט החדשנות הטכנולוגית. מאפיין זה ככל הנראה נובע מסינון קפדני יותר של התעשייה בעת ההחלטה על הוצאת הפרויקטים לפועל, בתקופה בה מתחדדים קשיי המימון והמצוקות התזרימיות.

בקרן המו"פ, תוכנית הסיוע המרכזית למו"פ של לשכת המדען הראשי, נרשמה בשנת 2002 פנייה של 621 חברות המהווה גידול של 20% בהשוואה לשנת 2001 (516 חברות) ושל כ- 51% ביחס לשנת 2000 (409 חברות). הגידול במספר החברות נובע בחלקו מפנייה של חברות חדשות אשר בעבר נמנעו מלפנות לסיוע וזאת בהעדר אפיקי גיוס הון חליפי כבעבר.

בשנת 2002 הוגשו על ידי התעשייה לקרן המו"פ בלבד, 1,024 בקשות בהיקף תקציב מבוקש של 5.6 מיליארד ש"ח. נתונים אלו מצביעים על גידול של 16% במספר הבקשות ביחס לשנה קודמת (43% ביחס לשנת 2000), ועל גידול של 9% בהיקף התקציב המבוקש ביחס לשנה קודמת (36% ביחס לשנת 2000). מתוך נתוני הביקושים הנ"ל בקרן המו"פ אישרה ועדת המחקר 650 פרויקטים ל-412 חברות בהיקף השקעה של 2.9 מיליארד ש"ח, ובהשתתפות מדינה של 1.4 מיליארד ש"ח.

ועדת המחקר במתכונתה החדשה החלה לאחרונה בסדרת דיונים אסטרטגיים באשר למדיניות לשכת המדען הראשי בתחום עידוד המו"פ התעשייתי, ואופן אישור הפרויקטים ע"י הועדה, זאת לאור ההאטה הכלכלית, הקיצוץ בתקציבי המו"פ ולקראת הפעלת חוק המו"פ החדש.

יצוין כי בעוד שבשנות משבר קודמות הכירה הממשלה בחשיבות המו"פ לצמיחה ולעידוד הפעילות הכלכלית והשכילה להסיט תקציבים נוספים למחקר ופיתוח, במשבר הנוכחי קטנו תקציבי המו"פ ב- 167 מיליון ש"ח (נומינלית). בזמן משבר 1991 (גל העלייה של מיליון עולים מחבר העמים) ניתנה תוספת תקציב של 150 מיליון ש"ח (במחירי 1991), ובמשבר שוק ההון ב- 1994 אושרה תוספת תקציב ללשכת המדען הראשי בתמ"ס בהיקף של 267 מיליון ש"ח (במחירי 1994/5).

על אף ההאטה בכלכלה העולמית, קיבלו מדינות האיחוד האירופי החלטה אסטרטגית המחזקת מחויבותן להשקעה במו"פ תוך קביעת יעד להגדלת תקציבי המו"פ מ- 1.9% מהתמ"ג בשנת 2000 ל- 3% מהתמ"ג בשנת 2010 שבמונים אבסולוטיים מדובר בתוספת של כ- 400 מיליארדי יורו.