על רקע סגירת המפעלים בדרום, אובדן כושר התחרות של התעשייה ומשבר המט"ח מתחזק, נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, התריע בפני נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג ובפני בכירים באוצר כי "סגירת המפעלים בדרום היא רק ההתחלה. בקרוב מפעלים נוספים ייסגרו ויהיה גל גדול של פיטורי עובדים. צריך להבין כי התעשייה הישראלית בסכנה, ולא תשרוד עוד הרבה זמן עם שער דולר חלש". ברוש ביקש מהם לפעול באופן מיידי בכל האמצעים העומדים לרשותם, על מנת לחזק את הדולר ואת התעשייה הישראלית בכללותה.
כיום שער הדולר עומד היום על 3.49 שקל בלבד (ייסוף חד של כ-9.2% בשערו של השקל ביחס לדולר מתחילת 2016), דבר אשר יוצר הפסדי ענק לכלכלה הישראלית. הפגיעה שספגה עד כה כלכלת ישראל והתעשייה בהכנסות ביצוא כתוצאה ממשבר המט"ח מתחילת 2016, עומדת על 2 מיליארד דולר.
מהתאחדות התעשיינים נמסר כי נכון להיום, קטר היצוא שהוביל את צמיחת המשק, נבלם: אם בשנים 2007 – 2004 היצוא הסביר כ-45% מצמיחת המשק כולו, הרי שבשנים 2016 – 2008 נשחקה תרומתו של היצוא לכ-15% בלבד. בהיעדר תרומתו החיובית של היצוא, לא יוכל המשק לצמוח בקצה העולה על כ-2.9%, שהינו נמוך משמעותית מפוטנציאל הצמיחה המשקי.
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "מפעלים בישראל נסגרים ומפטרים עובדים, כי רבים מהם לא מסוגלים להמשיך לייצא ולהיות תחרותיים. אז נכון, אמנם עכשיו 'זול לטוס לחו"ל', אבל מאיפה יגיע הכסף לטוס לתושבים כשהכלכלה הישראלית תתחיל לקרוס? הרי בלי תעשייה אין כלכלה, ובשער הדולר הנוכחי, התעשיינים הישראלים מתקשים מאוד להמשיך ולפעול".
ברוש הוסיף והדגיש כי "כל מפעל שנסגר פוגע ברמת החיים של כלל תושבי ישראל, פוגע בצמיחת המשק הישראלי ומוסיף עוד עובדים למעגל האבטלה. לכן לכולנו, גם לציבור הרחב, צריך להיות אכפת ממשבר המט"ח, שמשפיע על החיים של כל תושב במדינת ישראל".
חוזקו של השקל פוגע באופן דרמטי ביצוא הישראלי, הן בטווח הקצר בשל הירידה בתמורה השקלית ליצוא, והן בטווח הארוך בשל אובדן עסקאות עתידיות והעדר יכולת להציע מחירים אטרקטיביים בשווקים הבינלאומיים.
מאז תחילת שנת 2016 נרשמה התחזקות חדה של השקל ביחס למטבעות גושי הסחר העיקריים, אשר באה לידי ביטוי בייסוף חד של כ-9.2% בשערו של השקל ביחס לדולר ושל כ-7% מול האירו. בנוסף רשם שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזקות בשיעור דומה של כ-9.6% בתקופה הנסקרת. גם בהסתכלות בינלאומית, נמצא כי מתחילת 2017, שערו של השקל התחזק מול הדולר באופן הבולט ביותר בהשוואה למטבעות מקומיים אחרים ביתר העולם: שקל (7.9%-), אירו (5.7%-), יין יפני (4.9%-) פרנק שוויצרי (4.6%-), ליש"ט (3.2%-) ודולר קנדי (1.4%-)
מניתוח אומדן פוטנציאל הצמיחה של היצוא התעשייתי, עולה כי הצמיחה השנתית הממוצעת של היצוא התעשייתי הישראלי בשנים 2016 - 2012 הייתה צריכה לעמוד על שיעור כ-7% ולא על נסיגה מתונה של כ-0.5%. אומדן פוטנציאל זה, חושב על בסיס המתאם הגבוה שאפיין את התפתחות היצוא התעשייתי הישראלי מול התפתחות הסחר העולמי בסחורות בשנים 2011 – 2004 (0.87). נדגיש, כי החל משנת 2012 אנו עדים לשבירת המתאם בין הסחר העולמי בסחורות והיצוא התעשייתי הישראלי.
אהבתם? שתפו
