ברוש לשר האוצר: הרפורמה הופכת לרגרסיה

דורש משר האוצר שטייניץ לעצור את הרפורמה ברישוי עסקים. "השינויים המוצעים ימשיכו לדרדר את המשק הישראלי לתחתית הדירוגים הבינ"ל בעשיית עסקים"
 
יו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ונשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, פנה לשר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ בדרישה למשיכת הצעת חוק רישוי עסקים. המדובר בתיקון לחוק רישוי עסקים, שמטרתו המקורית הייתה ליישם רפורמה ברישוי עסקים במדינת ישראל, על בסיס המלצות הועדה לבחינת רישוי עסקים בישראל (ועדת הבר).
 
מטרתה המרכזית של הוועדה, בה היו שותפים נציגי משרדי ממשלה וארגונים כלכליים, היתה "לפשט ולקצר את הזמן נדרש להשלמת התהליכים, להפחית את רמת אי הוודאות שבניהול עסק במדינת ישראל, ולהקל על פתיחת עסקים ועל ניהול עסקים קיימים".
 
מסקנות הוועדה, שפורסמו בדצמבר 2006, אכן היוו תקווה שיישומן עשוי להוביל לשינוי מהפכני בתהליכי רישוי עסקים, לשפר באופן ניכר את הסביבה העסקית בישראל ולהקל על ניהול עסקים.
 
"לדאבוני" כותב ברוש לשטייניץ, "רב המרחק בין רוח מטרות הוועדה ומסקנותיה לבין הנוסח הנוכחי של הצעת החוק שגובשה על ידי משרדי הממשלה ואמורה לממש אותן. הצעה זו עברה שינויים מהותיים ומרחיקי לכת בוועדת הפנים בכנסת, שינויים המחייבים את הארגונים הכלכליים להמליץ בפניך למשוך את הצעת החוק הקיימת עד לפתרון חילוקי הדעות המהותיים בין המגזר העסקי לבין הוועדה. השינויים, אם יתקבלו, יגרמו לכך שהתוצאה שתושג תהיה בניגוד בוטה למטרות המרכזיות של ההצעה".
 
ברוש מציין כי נקודות המחלוקת רבות, אך העיקריות שבהן הינן: אחריות נושאי משרה בתאגיד - הסעיף מטיל אחריות פלילית על דירקטורים ומחמיר את האחריות הפלילית המוטלת כיום על נושאי משרה בחוק רישוי עסקים.
 
קיצור תוקף רישיונות עסק הניתנים כיום לצמיתות - הצעה זו (שאמנם לא באה לידי ביטוי בהצעת החוק הנוכחית, אך כרוכה בתהליך אישור הרפורמה), אם תתקבל, תכביד על בעלי העסקים וכשלעצמה היא מנוגדת לתכלית הבסיסית של הרפורמה להקל על הבירוקרטיה במדינת ישראל.
 
היתר מזורז (מסלול ירוק) - בסעיף זה (6א1ג) מוצע שקבלת היתר מזורז לרישיון עסק תהיה כפופה לכך שהעסק מעיד כי מתקיימות בו הוראות כל דין.  סעיף זה למעשה מייתר את מסלול הגשת ההיתר המזורז והופך את המסלול הירוק לכלי אכיפת כל חוק בישראל.
 
חוק שעות עבודה ומנוחה - ההצעה מבקשת לכלול את חוק שעות עבודה ומנוחה בחוק רישוי עסקים. משמעות שני הסעיפים האחרונים (האמור בסעיפים 3,4) תהיה פגיעה קשה בהתנהלות השוטפת של המגזר העסקי. לא יתכן שחוק רישוי עסקים יהפוך להיות חוק שדרכו ייאכפו חוקים מהותיים אחרים כמו : חוק שעות עבודה ומנוחה, חוקי עבודה, חוק שכר מינימום ועוד. אלה הן מערכות חוקים הקיימות בנפרד וצריכות להמשיך להתקיים בנפרד. אין צורך להטיל איומים חדשים ודרקוניים על המעסיקים.
 
"למכלול הצעות אלה", כותב ברוש, "אם חלילה תתקבלנה, תהיה תוצאה אחת: הן יובילו לסרבול גדול יותר של תהליך הרישוי במדינת ישראל ויכבידו מאוד על פתיחה של עסקים חדשים. תהיה זו החמצה היסטורית של ההזדמנות לערוך אחת ולתמיד רפורמה בחוק רישוי עסקים על בסיס המלצות מקצועיות שהתקבלו בהסכמת כל הגופים הנוגעים בדבר".
 
"לפיכך, אני מבקש למשוך את הצעת החוק הנוכחית עד להגעה להסכמות עם הארגונים הכלכליים בנושאים מהותיים אלה".
 
יצוין כי בשנים האחרונות יורדת ישראל בדירוגה הבינ"ל במדדים מובילים כמו מדד עשיית עסקים ודו"ח התחרותיות.