ברוש: אסור לאפשר לרשויות המקומיות לממן את גירעונותיהן באמצעות העלאת הארנונה לתעשייה

שרגא ברוש לשר הפנים: מאות מפעלי תעשייה שלמו בשנה האחרונה סכום כולל של כ-30 מליוני שקלים נוספים עבור ארנונה רק בשל העלאה חריגה בתעריפים ביותר-35 רשויות מקומיות; דורש: לא לאפשר לרשויות המקומיות לממן את גירעונותיהן באמצעות העלאת הארנונה לתעשייה


00:00 ,21.02.2005 מאת: מערכת פורט2פורט

שרגא ברוש לשר הפנים: מאות מפעלי תעשייה שלמו בשנה האחרונה סכום כולל של כ-30 מליוני שקלים נוספים עבור ארנונה רק בשל העלאה חריגה בתעריפים ביותר-35 רשויות מקומיות; דורש: לא לאפשר לרשויות המקומיות לממן את גירעונותיהן באמצעות העלאת הארנונה לתעשייה.
 
מאות מפעלי תעשייה שלמו בשנה האחרונה סכום כולל של כ-30 מליוני שקלים נוספים עבור ארנונה, רק בשל העלאה חריגה בתעריפיהן ביותר מ-35 רשויות מקומיות. מדובר בשיעורים הנעים שבין 2% ל-10%. כך גילה שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים לקראת החלטתם של שר הפנים ושר האוצר על שיעור הארנונה לשנת 2005, החלטה שאמורה לבוא השבוע לאישור ועדת הכספים.
 
ברוש קורא לשר הפנים אופיר פז פינס לא לאפשר לרשויות המקומיות לממן את גירעונותיהן באמצעות העלאת הארנונה לתעשייה ולא לאשר העלאה בתעריפים לשנת 2005.
 
בין הרשויות המקומיות בהן הועלתה אשתקד הארנונה לתעשייה ולמגזר העסקי בשיעור חריג ניתן לציין את: עיריות ירושלים, בית שמש, והמועצה המקומית ראש העין, שהעלו בשנה האחרונה את שיעור הארנונה לתעשייה ולמגזר העסקי כולו ב-3%; עיריית יבנה, שהעלתה אשתקד את הארנונה ב-8%; קרית מוצקין ומטולה, שהעלו ב-10%; מבשרת ציון ובנימינה, שהעלו אשתקד את הארנונה למגזר העסקי ב-7%; הרשויות המקומיות ברמלה, חדרה, מעלות תרשיחא, אור יהודה ולב השרון – שהעלו אשתקד את הארנונה לתעשייה ולמגזר העסקי כולו ב-5%; עריית צפת, שהעלתה אשתקד את הארנונה לתעשייה ולמגזר העסקי ב-6%; עיריית באר שבע, שהעלתה אשתקד הארנונה לתעשייה ולמגזר העסקי ב-2.5%, וטבריה ב-1.8%.
 
נשיא התאחדות התעשיינים טוען כי ההעלאות החריגות נועדו לכסות את הגירעונות של אותן רשויות. (יצויין כי בשנת 2003 בלבד הגיע הגירעון המצטבר של הרשויות המקומיות ל-7.1 מיליארדי שקלים - גידול של 30% לעומת השנה שקדמה לה).
 
ברוש טוען כי הסיבה לכך שאין להעלות את התעריפים השנה נעוצה בעובדה כי המדד הרלבנטי לצורך חישוב העלאת הארנונה, (מספט' 2003 – ספטמבר 2004), עמד על 0.8% בלבד, וכי משנת 1996 ועד היום עלו תעריפי הארנונה בכ-18% מעבר לשיעור עליית המדד.
 
ברוש סבור כי משרד הפנים מאשר בקלות רבה מדי את בקשותיהן של הרשויות המקומיות המבקשות להעלות את תעריפי הארנונה וזאת מבלי להתחשב בהשלכות שיש לכך על המפעלים משלמי הארנונה.
 
ברוש מזהיר כי העלייה המצטברת בתעריפי הארנונה ברשויות השונות תגרום למצב שמפעלי תעשייה לא יסכימו להמשיך ולשמש מקור בלתי נדלה לגביית הכנסות עבור הרשויות ויעברו למקומות בהם ישלמו פחות ארנונה ויקבלו שירותים איכותיים יותר בארץ – במקרה הטוב, או בחו"ל במקרה הרע.
 
נשיא התאחדות התעשיינים קורא לרשויות המקומיות להעמיק את היקפי הגבייה שלהן שלא על חשבון התעשייה והמגזר העסקי ובכך להקטין את חובות הארנונה ולמנוע את גירעונותיהן.
 
יצויין, כי התעשייה שלמה בשנת 2004 כ-1.4 מיליארד שקל לרשויות המקומיות רק בגין הארנונה.