בקרוב: תקן בין לאומי ראשון לאחריות חברתית
מנכ"ל מכון התקנים הישראלי שהובילה את הכנס הבין לאומי הראשון מסוגו בעולם : התקן ישפיע על חייהם של 1.5 מילארד איש
00:00 ,21.07.2004
מנכ"ל מכון התקנים הישראלי שהובילה את הכנס הבין לאומי הראשון מסוגו בעולם : התקן ישפיע על חייהם של 1.5 מילארד איש
בשבוע שעבר התקיים בשטוקהולם כנס בין לאומי ראשון מסוגו בעולם, בו התקבלה החלטה להכין תקן מנחה (guidelines) בנושא אחריות חברתית. התקן החדש יתווה קריטריונים להנהגה של מדיניות פרו-חברתית כחלק מהמדיניות העסקית של החברה ועשוי להשפיע על חייהם של 1.5 מיליארד איש.
זיוה פתיר: "נושא התקינה החברתית מחולל סערה מזה מספר שנים בעולם התקינה, בממשלות ובעולם העסקים. השאלה הגדולה הניצבת על הפרק היא האם תקינה חברתית תשחרר את הממשלה מאחריות כלפי החלש ותיתן לאנשי עסקים להוביל את העזרה לנזקקים. התקן החדש עשוי להשפיע על חייהם של מיליוני איש ברחבי העולם".
החשיבות של התקן החברתי ביכולתו ליצור קריטריונים ברורים לאחריות חברתית ולמעורבות בקהילה. כך לדוגמה: ארגונים המעוניינים לקבל תו חברתי יבחנו על פי מידת מחוייבות ההנהלה הבכירה (ולא רק העובדים התורמים מכספם / מיכולתם) לאחריות חברתית ולמעורבות בקהילה. כמו כן, יבחנו הקצאת המשאבים (כספיים או שווה ערך ), מעורבות העובדים, איכות ובטיחות חיי העבודה, מידת ההגנה שנוקט הארגון לשמירה על איכות הסביבה, האתיקה המקצועית, והשקיפות והמהימנות בדיווח, במידע ובידע. התרומה החברתית הפכה בשנים האחרונות לכלי בידי הנהלות המעונינות להעצים את יתרונן התחרותי.
עוד הוסיפה פתיר: "עלינו לוודא שארגונים אינם משלמים "מס שפתיים" בתרומתם לקהילה, בו בזמן שהם ממשיכים לזהם את הסביבה או לפגוע באיכות החיים
התקן עורר תגובות רבות בכל העולם. הבדלי התרבויות והגישות החברתיות מהוות חלק מהערות לתקן אך המתנגדים העיקריים של התקן בכל העולם הם דווקא התעשיינים החוששים שאימוץ התקן החברתי יחייב אותם בעתיד לתרום לקהילה, גם אם אינם רוצים זאת. הם חוששים שכפי שתקן ניהול האיכות על פי ISO 9000 הפך במקומות רבים לתקן מחייב במכרזים וכדומה, יהפך התקן החברתי לתקן מחייב, כתנאי להשתתפות במכרזים וכדומה.
את הכנס ניהלה זיוה פתיר, מנכ"ל מכון התקנים הישראלי המשמשת כסגנית נשיא ארגון התקינה הבין לאומי ISO. בכנס השתתפו כ – 355 איש מ – 66 מדינות. את ישראל יצגו נציגים בכירים המייצגים את הקשת הרחבה של המתעניינים בתחום התרומה לקהילה, ביניהם: פרופ' אהרון בן זאב, רקטור אוניברסיטת חיפה, יהודה פורת סמנכ"ל מוטורולה ישראל, יהודה ארד סמנכ"ל איכות טבע, יואל וייל סמנכ"ל איכות אורמת, רעיה שטראוס (מבעלי שטראוס), שמואל בן דרור ורו"ח ניר זיכליצקי שותף במשרד זיו האפט BDO.
בשנת 2000 הוכנה על ידי מכון התקנים הישראלי וארגון מ.ע.ל.ה טיוטה ראשונה של התקן לאחריות חברתית. הטיוטה הישראלית שימשה כבסיס לדיונים בכנס יחד עם עוד כ – 300 תקנים ומסמכים שהופקו ברחבי העולם בנושא זה.
עשוי לעניין אותך
עמוס רון: לשקול הקמת קרן לטובת איכות הסביבה במסגרת הרפורמה המתוכננת בתעריפי הנמלים
שר האוצר הכריז על פרוייקטי רכבת מסילת השרון והקמת מחלפים על דרך 531 כפרויקטי תשתית בעלי חשיבות לאומית
לין: על משרד התחבורה ורשות הנמלים להעניק מיידית רשיון למספנות ישראל לפעול כנמל ימי לכל דבר
עודד טירה: סחר החוץ של ישראל הולך ונהרס
טקס חתימת חוזה להפעלת מסוף מטענים נוסף בנתב"ג נערך הבוקר
טירה ולין קוראים לנשיא ביה"ד לעבודה לשוב בהקדם לארץ בעקבות נזקי השביתה בנמלים