בעקבות השביתה בנמלים: מפעלי תעשייה מתחילים לסגור אגפי ייצור

מתחילים להצטבר נזקים לייצוא החברות ורווחיותן, לטווח הקצר, וחשש מפני נזקים לטווח הארוך

בעקבות השביתה בנמלים מתחילים מפעלי תעשייה לסגור אגפי ייצור. כן מתחילים להצטבר נזקים לייצוא החברות ורווחיותן, לטווח הקצר, וחשש מפני נזקים לטווח הארוך, הן לתוצאות החברות והן בשל אובדן לקוחות.

מנכ"ל סופירייר כבלים משדרות, יחזקאל בראון, אמר ל"גלובס" כי "אם השביתה תימשך עוד יום-יומיים, אני חושש מנזק בלתי הפיך. אנחנו עלולים לספוג נזק שמשמעו אובדן פריצת הדרך שביצענו בחברה ב-3 השנים האחרונות, בהן עברנו מפעילות ממוקדת שוק מקומי לפעילות ממוקדת ייצוא לארה"ב ולאירופה. השנה עמדנו להגיע לייצוא כבלי מתח בהיקף 25 מיליון דולר".

לסופיריור, הנסחרת בת"א, (כ- 50% בשליטת סופיריור ארה"ב, כ-17% כלל וישאל וכ-33% הציבור), יש עתה 10 מכולות ייצוא מעוכבות, הממתינות להגיע ללקוחות בחו"ל. 5 מהן מעוכבות בנמלים בישראל ו-5 מכולות חזרו בדרכן מנמל ליברפול, עקב השביתה.

בנוסף, אמר בראון, "אם השביתה תימשך עוד מספר ימים ולא יגיעו חומרי גלם של פי.וי.סי., פוליאתילן ונחושת, נאלץ להוציא לחופשה את 250 העובדים. אבל הנזק הכבד ביותר, הוא אובדן לקוחות באירופה לאחר שבעמל רב התגברנו על אובדן האמון מהשביתה בשנה שעברה".

לדברי בראון, "אני מצפה שהממשלה תשב עם העובדים ותפתור את הבעייה מיידית. בכל מקרה לא פותרים דבר כזה בזה שסוגרים את המדינה והפתרון לא יכול להיות משחק של `בוא נראה מי יותר חזק`, ממנו כל הצדדים מפסידים. התעשייה סבלה בשביתה הקודמת וכל הפיצוי שקיבלנו היה של הפחתת דמי המתנה בנמלים. זה לא פותר לי את הבעייה של לקוח בארה"ב שלא יחתום אתנו על חוזה לשנה הבאה. על זה, אף אחד לא יוכל לפצות אותנו.

"למרות כל המאמץ של שינוי מבני שעשינו בחברה, פתאום באה לנו מכה כזאת. אם אנחנו לא מספקים כבלים לפרוייקטים של הקמת תחנות כוח בחו"ל, אנחנו לא עומדים בהסכמים. אני חרד מכך שבפעם ראשונה לא נעמוד בלוחות זמנים בפרוייקטים מורכבים, וכשנעלמים העמידה בזמנים והאמינות, אין לכך תחליף".

לדברי בראון, "גם בלי השביתות, בשנים האחרונות, על רקע המצב הבטחוני, מצב הייצוא הישראלי אינו פשוט. אתה עובד יומם ולילה בשביל להשיג הסכמי ייצוא, ואח"כ מספר סיפורים על שביתות. את הספקים והיבואנים לא מעניינים הסיפורים האלה. אני נלחם ביצרנים באירופה ובארה"ב למרות שאני נמצא רחוק יותר, ועד כה הוכחתי לספקים שאנחנו עומדים בזמנים למרות המרחק. אני מקווה שימצאו פתרון מהיר כי המצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי".

מיכל סגל, מבעלי מפעל המתכת אלובין בחיפה, ציינה כי בית היציקה בו מסגסגים אלומיניום מיובא, מושבת החל מהבוקר (א') ו-20 עובדים כבר הוצאו לשביתה מאונס. כ-200 עובדים נוספים יוצאו לשביתה היום (א') אחה"צ, לאחר שיגמרו חומרי הגלם לייצור וכ-80 עובדים בלבד, ימשיכו בעבודות צביעה.

"כבר עכשיו המפעל מתחיל להיות שקט וזה שקט נורא מאיים. אנחנו חוששים מאוד שהשביתה תימשך זמן רב ותפגע בעסק משפחתי שהוקם לפני 30 שנה ע"י אבי, אריה סגל, שכולנו תלויים בו, יחד עם עוד 300 משפחות", אמרה סגל.
11 קונטיינרים של ייצוא של אלובין ממתינים בנמל חיפה, בשווי כ-0.5 מיליון דולר, שלקוחות באירופה מחכים להם בימים אלה, ו-9 קונטיינרים של חומרי גלם מיובאים מעוכבים בנמלי אילת ואשדוד.

"זהו נזק עצום לחברה, שכולל אובדן אמון לקוחות שלהחזיר אותו, לוקח חודשים ארוכים, אם בכלל". אמרה סגל. "סאייטקס ישראל, קריאו ואי.סי.איי., קונים חומרים מלקוח שלנו, וגם הם יתקעו תוך זמן קצר בתהליך דומינו. המצב חמור ביותר ועובדי הנמלים אינם מבינים שזה לא מאבק שלהם באוצר, אלא פגיעה באופן בו התעשייה הישראלית נתפסת באירופה, אחרי שגם כך אנחנו נראים שם נורא, עקב המצב הבטחוני בישראל. עובדי הנמלים לא מבינים שכולנו תלויים אחד בשני, וזה אפילו לא בראש מהדורות החדשות כשהממשלה עסוקה בהרכבת הקואליציה, כך שלא נראה שעושים מאמץ רב לגמור את העניין. זה מדהים אותי שזו ההתייחסות לשביתה, שכל כך קריטית למשק".

מנכ"ל קונדיטוריית לחמי, המייצרת במפעל בנהריה ומעסיקה 100 עובדים, אורי זוהר, אמר כי הימשכות השביתה שבוע מהיום, תגרום לחברה נזק של 1.5 מיליון דולר ותאלץ השבתת ייצור והוצאת העובדים לחופשה, עקב אי יכולתם לייצא. החברה, בשליטת משפחת זהר והתעשיין סטף ורטהיימר מייצאת כ-50% מתוצרתה לחו"ל. לטענת לחמי ותעשיינים נוספים, החלטת בית הדין לעבודה להמשך פעילות בהיקף 25% בנמלים, אינה מיושמת, וההשבתה בפועל, מלאה.